צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 28 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

תביעה נוספת בעניין רשלנות רפואית בלידה שגרמה קרע דרגה 4

של תביעות שעניינן רשלנות רפואית בלידה שגרמה לקרע דרגה 4 (מדובר בקרע בדרגת החומרה הקשה ביותר, שמשמעו שני שרירי הסוגר האנאלי – החיצוני והפנימי – נקרעו כאשר הקרע נמשך גם לעומק רירית הרקטום). בין היתר, משרדנו ייצג בתביעה כנ"ל יולדת שזכתה לפיצוי תקדימי בסכום הגבוה ביותר שנפסק עד היום בישראל בנסיבות כנ"ל (מדובר בת.א 11230-08-12 בו נפסק ליולדת סך כולל של 3.2 מליון ש"ח, כולל הוצאות משפט).

היום (26.1.16) הוגשה ע"י משרדנו תביעה נוספת שענינה רשלנות רפואית בלידה שגרמה קרע דרגה 4.

במקרה זה חברו יחדיו מספר גורמי סיכון שמוכרים ככאלו שבכוחם לגרום לקרע אימהי משמעותי. כך, המדובר היה בלידה ראשונה, שהתרחשה בשבוע 41+ (הריון POST DATE), שהתקדמה באופן איטי מהנורמה ושהסתיימה כלידת ואקום לאחר שחלפו יותר מ-3 שעות מאז הושגה פתיחה מלאה, כאשר הילוד במצג עורף לאחור (POP – מצג לא תקין שקשור במקרים רבים בלידות ממושכות ובסיבוכי לידה כולל קרעים), וכאשר משקלו עולה על 4 ק"ג (מקרוזומיה).

למרות מהלכה הלא תקין הלידה (ולידה שמתקדמת באופן איטי מהנורמה צריכה להחשיד, בין היתר, לכך שהעובר גדול ולכך שהמצג שלו אינו תקין), ולמרות נסיבות רלבנטיות נוספות (הערכות משקל סונוגרפיות שבוצעו במהלך ההריון ושלימדו כי מדובר בעובר גדול), האפשרות כי מדובר בעובר מקרוזומי (במשקל גדול מ-4 ק"ג), לא עלתה כלל, לא נבחנה סונוגרפית (באמצעות אולטרא סאונד), ולא אובחנה אלא לאחר שהלידה הסתיימה. סוגיית מצג מצג ראש העובר לא נדונה גם היא, לא נבדקה, ולא אובחנה, אלא לאחר שחלפו למעלה מ-3 שעות של פתיחה מלאה. התנהלות כאמור, כך נטען בתביעה, מהווה רשלנות בלידה כשבנסיבות המקרה, ואילו הצוות המיילדותי היה פועל כנדרש, אותם גורמי סיכון היו מזוהים מוקדם יותר, היה מתקיים מול היולדת דיון בסיכון המוגבר כי בנסיבות כנ"ל לידה וגינלית עלולה להסתיים בקרע משמעותי, והאופציה של ניתוח קיסרי (שנועד למנוע את התממשות הסיכון הנ"ל) היתה נדונה ומוצעת ליולדת קודם לנקודת הזמן שבה חלפו 3 שעות מאז הושגה הפתיחה המלאה.

בפועל, הלידה המשיכה והתנהלה ללא דיון, ובדיקות, כמתואר. רק לאחר שחלפו יותר מ- 3 שעות מאז הושגה הפתיחה המלאה נקרא והגיע למיטת היולדת רופא מומחה. בשלב זה הועלה בפניו החשד כי ראש העובר במצג של עורף לאחור, ואותו חשד אומת בבדיקת אולטרא סאונד. בשלב הזה הרופא החליט לסיים את הלידה באמצעות ואקום משום התארכותה. סוגיית משקלו/גודלו של העובר לא עלתה ולו בשלב זה. מכשיר האולטרא סאונד לא נוצל כדי לבצע הערכת משקל עובר סונוגרפית. ממילא לא אובחן כי מדובר בעובר גדול שמשקלו מעל 4 ק"ג, ואפשרות זו (על הסיכון המוגבר לקרע שכרוך בה) כלל לא נדונה. כך, לא נדונה העובדה שמצג עורף לאחור מגביר אף הוא את הסיכון לקרע אימהי משמעותי, קל וחומר בשילוב עם לידת ואקום, לא נשקלה כל חלופה לביצוע ואקום, ולא נעשה נסיון להתייעץ בענין זה עם רופא בכיר שהתנסה במצבים כנ"ל. בהתנהלות המיילדותית גם בנקודת זמן זו, כך נטען, יש משום רשלנות בלידה.

אם להתייחס לדברים שנאמרו ליולדת טרם ביצוע הואקום, הרי שעל הסיכון המוגבר לקרע שכרוך בביצוע ואקום בנסיבות כנ"ל לא נאמר ליולדת דבר. במקום זאת הוצג בפניה מצג שלפיו אין ברירה וחלופה מלבצע ואקום, וכי מדובר בפעולה קלה, פשוטה ונטולת סיכון. התנהלות כאמור, כך נטען, אינה מהווה רק רשלנות בלידה, אלא יש בה כדי משום תקיפה נזיקית, ובנסיבות אלו יש להתייחס לואקום כאל פעולה שבוצעה ללא הסכמת היולדת, ותוך פגיעה באוטונומיה שלה (נקודה בגינה מגיע לה פיצוי עצמאי).

הואקום בוצע גם הוא כלאחר יד, באופן לא זהיר, ותוך רשלנות בלידה. כך, למרות שביצוע לידת ואקום במצג עורף לאחור הינו ענין לא פשוט, שדורש נסיון ומומחיות, בפועל נסיונות המשיכה הראשונים נעשו במקרה זה ע"י מתמחה שנה ראשונה. לא סתם נסיונות ראשונים אלו נכשלו. הרופא שנטל על עצמו להמשיך את משיכות הואקום, עד ליציאת תינוק, היה בעצמו מומחה טרי וחסר את הנסיון והמומחיות הנדרשים.

בסופו של יום, וכתוצאה משרשרת האירועים המתוארים, היולדת שנכנסה ללידה כאשה צעירה ובריאה, יצאה ממנה עם פגיעה צמיתה בסוגריה האנאליים, עם נכות רפואית בשיעור 30% שצפויה להחמיר במהלך השנים, ועם תסמינים של חוסר שליטה בגזים ובצואה רכה, קושי להתרוקן מצואה (אניזמוס), כאבים וקושי בקיום יחסי מין, והגבלה מללדת בלידה וגינלית נוספת.