צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 28 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

לא הופנתה לסקר גנטי ושני הילדים חולי CF

"אנחנו רוצים להגיש תביעה על רשלנות רפואית", אמרו בני הזוג שהגיעו למשרדנו.

כל אחד מהם היה נשוי בעבר לאחר, ולכל אחד מהם נולד, מבן זוגו הקודם, ילד בריא בתחילת שנות ה-2000.

האם, שהייתה ממוצא אשכנזי, הרתה לבן זוגה הנוכחי, שהינו ממוצא מרוקאי, בשנת 2009, בעת שהייתה בת למעלה מ35 שנים. מעקב ההריון, שהיה הדוק, כלל סקירות מערכות פרטיות כמו גם בדיקת מי שפיר, ונעשה במסגרת קופת חולים.

בשנת 2010, בסופו של אותו הריון, נולד לבני הזוג בן זכר, שהכל חשבו שהוא בריא.

האם חזרה והרתה לבן זוגה בשנת 2011, והמעקב אחר הריון זה נעשה גם הוא במסגרת קופת חולים, אצל אותו רופא שעקב אחר ההריון הקודם. הפעם, המדובר היה בבת.

כשהאם הייתה בשבוע ה-34-35 להריונה הנ"ל, אובחן לראשונה כי הבן, שנולד כשנה וחצי קודם לכן, חולה במחלת CF (סיסטיק פיברוזיס).

מספר שבועות לאחר מכן, לאחר שהאם ילדה את הבת, התברר כי גם הבת חולה ב-CF.

לשאלתי האם נעשה לאם בדיקת סקר גנטי במהלך איזה מהריונותיה בני הזוג השיבו כי האם לא נשלחה מעולם לביצוע בדיקת סקר גנטית, ובפרט לבדיקה שתאבחן אם היא נשאית ל-CF, וכי רק בדיעבד התברר להם כי קיימת בדיקה כזו, שבאמצעותה ניתן היה לאבחן מראש את היותם של בני הזוג נשאים, ולמנוע מהם מלהביא לעולם ילדים שחולים ב-CF.

כדי לבדוק אם קיימת לבני הזוג עילה להגשת תביעה על רשלנות רפואית במעקב הריון, ובנוגע לייעוץ הגנטי שנמנע מהם, אספנו את החומר הרפואי, נועצנו במומחים מתאימים, ובסופו של תהליך הבדיקה נתבררו הממצאים כדלקמן:

  • מחלת ה-CF (סיסטיק פיברוזיס בלעז או לייפת כיסייתית בשמה העברי) הינה מחלה קשה, וחשוכת מרפא, שמשפיעה על הריאות ומערכת הנשימה, מערכת העיכול, הלבלב, מערכת המין, ובלוטות הזיעה. מדובר במחלה תורשתית, רצסיבית, שמקורה בפגם בגן CFTR . בהיותה מחלה רצסיבית, כדי שאדם יחלה בה, הוא צריך לקבל מכל אחד מהוריו אלל פגום של גן ה-CFTR (לכל גן שני אללים). מנגד, אנשים שנושאים רק אלל אחד פגום של גן ה-CFTR (כשהאלל השני של אותו גן תקין) הינם נשאים של המחלה, אבל אינם חולים בה. לשני בני זוג שהינם נשאים של המחלה יש סיכוי של 25% ללדת ילד חולה CF . כשלבני זוג בריאים נולד ילד שחולה במחלת CF, משמעו של דבר שכל אחד מבני הזוג הינו נשא של המחלה, כלומר שאחד מאללי גן ה-CFTR שלו פגום.
  • מחלת ה-CF שכיחה יותר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, לובי, גרוזיני, יווני ובולגרי. ניתן לזהות אם אדם הינו נשא של המחלה באמצעות בדיקת דם. בבדיקה כזו ניתן לזהות 97% מהמוטציות הגנטיות שגורמות למחלה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. בהתאם לנהלי משרד הבריאות בישראל, מאז חודש יולי 2008, כל אשה בהריון זכאית, במסגרת "סל הבריאות", לכך שתבוצע לה, ללא כל עלות, בדיקת סקר גנטי שבה נבדק, בין היתר, אם היא נשאית ל-CF. באותם מקרים שבהם מתברר כי האשה נשאית של מחלת ה-CF , נעשית בדיקה כנ"ל גם לבן זוגה. אם מתברר כי גם בן הזוג נשא של המחלה (שאז יש לילדם המשותף 25% לחלות במחלה), הרי שבאמצעות בדיקת מי שפיר או סיסי שליה ניתן לאבחן בוודאות אם העובר חולה במחלה. מאחר שמדובר במחלה קשה וחשוכת מרפא, במקרה שמתברר כי העובר חולה במחלה, ועדה להפסקת הריון תיתן לאם היתר להפסיק את ההריון בכל שלב טרם הלידה, כולל בשלביו המאוחרים ביותר.
  • בישראל כבר הוגשה בעבר תביעה על רשלנות בהריון, וליתר דיוק רשלנות רפואית במעקב הריון, בנוגע להולדה בעוולה של ילד חולה CF, שלאמו לא בוצעה בדיקת נשאות. התביעה הסתיימה בהסכם פשרה.

בהתבסס על הממצאים הנ"ל, הכנו עבור בני הזוג תביעה על רשלנות בהריון נגד קופת החולים שבה נעשה לאם מעקב ההריון. להלן מספר הדגשים בנוגע לתביעה:

  • הרשלנות הרפואית במקרה זה התבטאה בראש ובראשונה באי הפנייתה של האם לביצוע בדיקת סקר גנטי בין במהלך הריונה עם הבן בשנים 2009-2010, ובין במהלך ההריון עם הבת בשנת 2011-2012.
  • אילו האישה הייתה נשלחת לבדיקת סקר גנטי כבר במהלך ההריון עם הבן (הריון שהחל בשנת 2009), היא הייתה מאובחנת כנשאית CF. בבדיקה שהייתה נעשית בעקבות זאת לאב, הוא היה מזוהה, גם הוא, כנשא CF, ואו אז ניתן היה באמצעות בדיקת מי שפיר לאבחן בוודאות אם הבן (שבאותו שלב היה עובר) חולה במחלה. יש להזכיר כי האם עשתה בהריון זה בדיקת מי שפיר במטרה לשלול תסמונת דאון (בשל גילה שעלה על 35 שנים), כך שכל מה שנדרש היה להעביר את דגימת מי השפיר לבדיקה נוספת של מחלת ה-CF .
  • הדברים נכונים, גם לגבי הריונה של הבת (הריון שהחל בשנת 2011), ובפרט לאחר שאחיה אובחן כחולה CF. שהרי, האבחנה כי הבן חולה ב-CF חייבה את המסקנה כי שני ההורים הינם נשאים של המחלה. בשלב שבו מחלת האח אובחנה (בעת שהאם הייתה בשבוע ה-34-35 להריונה עם בתה) ניתן היה עדיין להפנות בדחיפות את בדיקת מי השפיר שנעשתה לה גם בהריון זה לבדיקת CF, ולאחר מכן להביא במהירות את העניין בפני ועדת על להפסקת הריון, ולקבל אישור להפסקתו.
  • כבמקרים אחרים של תביעת על רשלנות רפואית בייעוץ גנטי, עילת התביעה הינה הולדה בעוולה. הטענה שבבסיס תביעת רשלנות רפואית על הולדה בעוולה הינה שלולא הרשלנות הרפואית, המחלה או הפגם העוברי היו מזוהים קודם ללידה, והורים היו מפסיקים את ההריון מבעוד מועד, ובכך היו מונעים מעצמם את ההוצאות, ההפסדים, והכאב וסבל שכרוכים בגידול ובתמיכה בילד חולה כנ"ל לכל אורך חייו. ההורים אף תובעים במקרה כנ"ל פיצוי נוסף בנוגע לפגיעה באוטונומיה שלהם, שהרי עקב הרשלנות הרפואית נמנעה מהם הזכות לקבל החלטה על הפסקת ההריון, וממילא על האופן שבו יתנהלו חייהם.