צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 35 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

מעקב רשלני אחר תוצאות בדיקות רפואיות

כחלק מתהליכי בדיקה ואבחון, מטופלים נשלחים, באופן שגרתי, על ידי רופא המשפחה, או על ידי הרופא המקצועי, לבדיקות במכונים חיצוניים – מעבדה, מכון רנטגן, CT, MRI, ממוגרפיה, אולטרסאונד וכו'.

האם האחריות לעקוב אחר תוצאות בדיקות אלו מוטלת על המטופל עצמו, או על הרופא המטפל שהפנה לבדיקה?

לפני כשנה, פנתה למשרדנו מטופלת שנשלחה ע"י רופא המשפחה שלה, לצילום ריאות עקב תלונה על שיעול. המטופלת ביצעה את צילום הרנטגן במכון של קופ"ח ולאחר שיצאה מחדר הרנטגן, נמסר לה כי הפיענוח ישלח ישירות  לרופא המטפל. המטופלת הניחה והבינה כי במידה והצילום לא יהיה תקין, הרופא המטפל יצור עימה קשר והמשיכה בשגרת חייה. לאחר הצילום, ביקרה המטופלת פעמים רבות אצל רופא המשפחה שלה בעניינים שונים. רופא המשפחה לא מסר למטופלת דבר בנוגע לצילום הרנטגן. שנתיים חלפו, והמטופלת שבה והתלוננה בפני רופא המשפחה על שיעול טורדני ונשלחה פעם נוספת לצילום רנטגן. יום לאחר ביצוע צילום הרנטגן, זומנה המטופלת בדחיפות לרופא משפחה אחר באותה מרפאת קופ"ח, ומה רבה הייתה תדהמתה וזעזועה משנמסר לה כי הגידול שאובחן אצלה שנתיים קודם לכן בריאות, גדל בצורה משמעותית! הסתבר, כי בתיק המטופלת בקופ"ח, שכב פיענוח מהצילום שביצעה שנתיים קודם לכן, בו נכתב כי בצילום נמצא גוש חשוד בריאות וניתנה המלצה לפנות להמשך בירור ולבצע בדיקת CT. אלא שרופא המשפחה "שכח" לדווח למטופלת על ממצא צילום הרנטגן ולהפנות אותה להמשך הבירור. בשנתיים שחלפו ללא אבחון וטיפול, מחלתה של המטופלת המשיכה להתקדם וסיכויי ההחלמה שלה נפגעו בצורה משמעותית.

למרבה הצער, אין זה המקרה היחיד בו טיפלנו בנוגע למעקב רשלני אחר תוצאות בדיקות רפואיות. נתקלנו בתשובות פתולוגיות לא תקינות, לאחר ביופסיה, אשר שכבו שנים במגרה, בהודעות טלפוניות שהושארו לבן משפחת המטופל מבלי לוודא כי הן הגיעו אליו ומבלי שנעשה המשך מעקב, ובתוצאות בדיקות דם פתולוגיות – שהעידו על מחלה בהתהוות – אליהן רופא המשפחה לא התייחס.

בתביעות שהוגשו במקרים אלו, העלתה קופ"ח טענת הגנה כי על המטופל היה לעקוב אחר תוצאות הבדיקה, לפנות ביוזמתו לרופא על מנת לבדוק האם היא תקינה.

פסק דין חשוב אשר דן בדיוק בסוגיה זו הינו ת.א. 10061-10-14 בביהמ"ש המחוזי בירושלים. במקרה זה, מטופל התלונן על תכיפות במתן שתן והופנה ע"י רופאת המשפחה לבדיקת PSA – הורמון המופרש ע"י בלוטת הערמונית אשר תוצאה גבוהה שלו עלולה להעיד על גידול סרטני בערמונית. תשובת ה- PSA אשר הגיעה לרופאת המשפחה, אכן הייתה גבוהה מהנורמה. רופאת המשפחה לא מסרה למטופל כי התוצאה חזרה כשהיא גבוהה ומצריכה המשך בירור. מחלתו של המטופל התגלתה שנה וחצי מאוחר יותר, כשהיא מאוד מתקדמת. בתביעת הרשלנות הרפואית שהוגשה ע"י אותו מטופל, רופאת המשפחה טענה להגנתה כי המטופל לא חזר למרפאתה כדי לדון בתשובה באופן מסודר וכי בביקורים העוקבים חזר עם תלונות אחרות ולא שאל אותה לגבי תוצאת בדיקת ה- PSA. השופטת כנפי שטייניץ דחתה את עמדתה של הרופאה וקבעה אף כי יש להצטער עליה. השופטת הבהירה כי "על רופא משפחה אשר הפנה מטופל לבדיקות, ותוצאותיהן מובאות לפניו, מוטלת החובה לעיין בתוצאות הבדיקות ולנקוט בצעדים הדרושים להמשך הטיפול, ככל שאלה נדרשים, בהתאם למידת הדחיפות העולה מתוצאות הבדיקות. הדברים נכונים במיוחד כאשר מדובר בתוצאות בדיקות המתייחסות למחלות מסכנות חיים כאשר על כף המאזניים מונחים חיי המטופל, שלמות גופו ואיכות חייו". לעניין זה נפסק ש"האחריות למעקב אחר המצב הרפואי של המטופלים היא של הרופא המטפל, על סמך תוצאות של הבדיקות הנמסרות לידיו".

ההצדקה להטיל את חובת המעקב אחר בדיקות לא תקינות על הרופא, נעוצה בפערי המידע שבין המטופלים לרופאים – לא תמיד המטופל יודע מהי חשיבות הבדיקה, האם הוא נמצא במצב מסכן חיים, מה דחיפות המעקב אותו יש לבצע. לעיתים הוא חרד ומעדיף להדחיק את האבחנות האפשריות למצבו. לכן, תפקידו של רופא המשפחה הינו להסביר למטופל על מצבו, על הבדיקות הנדרשות, להסביר ולתווך לו תוצאות בלתי תקינות של בדיקות ומה המשך הבירור הדרוש.

ניתן להצדיק את הטלת חובת המעקב אחר תוצאות בדיקות לא תקינות על הרופא גם מבחינת יעילות כלכלית. ניתן לטעון כי עדיף שהרופא יזמן מיוזמתו לפגישה נוספת רק מטופלים אשר תוצאות הבדיקות שלהם אינן תקינות, מאשר שכל מטופל ומטופל, אשר נשלח לבדיקה כזו או אחרת, יצטרך לחזור לרופא המטפל לפגישה נוספת לשם קבלת הסבר על תוצאותיה  – גם אם היא תקינה ואינה מצריכה כל המשך טיפול או מעקב.

מהם האמצעים אותם ניתן לנקוט על מנת למנוע מעקב רשלני אחר תוצאות בדיקות רפואיות?

בעידן הממוחשב, הרבה יותר קל לעקוב אחר תוצאות בדיקות. כך למשל, בשנת 2012 הופץ חוזר 8/12   של מנכ"ל משרד הבריאות שכותרתו "בניית תשתית לאומית מבוססת מערכות מידע למדידת איכות במרפאות הקהילה". בחוזר זה, ניתנה הנחיה כי תוצאות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות פתולוגיות, ייקלטו באופן אלקטרוני לתיק הרפואי של המטופל, וכי המערכת תאפשר הדגשה/התרעות אודות תוצאות בדיקות חריגות.

המערכות הממוחשבות של קופות החולים מתוכנתות באופן אשר מתריע בפני הרופא על קבלת תשובה לבדיקה אליה הפנה את מטופליו ומקלות עליו לערוך מעקב אחר תוצאות הבדיקות ובמידת הצורך, לזמן את המטופל לשם המשך בירור או טיפול. ניתן, ללא קושי, לתכנת את מערכת המחשב כך שתינתן לרופא המפנה התראה חריגה על קבלת תוצאת בדיקה שאיננה תקינה, כך שהוא יוכל לתת לה את תשומת הלב וההתייחסות המתאימה.

על חשיבות תפקידו של הרופא המטפל, בכל הנוגע לקבלת תשובות לא תקינות, ניתן ללמוד גם מנייר העמדה שפרסם איגוד הרדיולוגים בישראל באפריל 2019. בנייר העמדה הוסבר כי מצד אחד – משלוח פיענוח בדיקות ישירות למטופל שומר על האוטונומיה שלו, אולם מהצד השני, המידע המפורט בפיענוח בדיקת הדימות יכול להכיל בשורה קשה, או עדות למצב בריאות תקין. בשני המקרים המטופל יכול שלא להבין נכון את התוצאות ולכן ללא מפגש אישי של המטופל עם רופא שמספק לו הסברים, המטופל עלול לסבול לחינם מחרדה, דיכאון וחוויות קשות, או לחילופין להכניס התשובות למגירה ולא לקבל הטיפול המתאים. בשל קושי זה איגוד הרדיולוגים הוציא שורת המלצות בהן המלצות כי הרופא שמפנה לבדיקה יציין את פרטיו כדי שהתשובה תוכל לחזור בכל מקרה למעקבו, וכן כי גם הרופא המטפל וגם מכון הדימות, יבדקו עם המטופל, בכל מקרה ומקרה, האם הוא מבקש כי תשובת הבדיקה תשלח גם אליו ישירות, או שהוא מעדיף לקבלה דרך רופא המשפחה אשר יכול לספק לו הסבר נאות באותו מעמד. עוד הומלץ כי במצבים דחופים יעשה ניסיון לפנות קודם לרופא המטפל או המפנה, ובמידה ולא ניתן להשיגו יצור המכון הדימות קשר ישירות עם המטופל עצמו.

לסיכום, מעקב רשלני אחר תוצאות בדיקות רפואיות, יכול להוביל להחמרת מחלתו של המטופל ולפגיעה בסיכויי ההחלמה שלו. ניתן בקלות למנוע תופעה זו, באמצעות שימוש בכלים טכנולוגים אשר יחברו בין המכון או המעבדה אשר מבצעים את הבדיקה, ובין הרופא המטפל, אשר יהיו מלווים בהתרעות שנשלחות לרופאים המטפלים ביחס לתוצאות לא תקינות של בדיקות אליהן הפנו את מטופליהם. במקרים רבים, טובתו של המטופל מחייבת כי מתן תוצאות הבדיקה תעשה בליווי של הרופא המטפל אשר יסביר, ידריך וירגיע את המטופל. הפסיקה קבעה כי מעקב אחר תוצאות בדיקות אליהן הוא מפנה את מטופליו, הינו אחריותו וחובתו של הרופא וזאת עקב פערי המידע בינו ובין המטופל.

 

ייעוץ רשלנות רפואית
צרו עמנו קשר לקבלת ייעוץ משפטי ללא עלות »
מענה תוך 24 שעות • 100% דיסקרטיות