לאחרונה משרדנו הגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון, שנסובה סביב אי-איבחון קדם לידתי של מומים מולדים מסוג מיקרוטיה (עיוות ו/או ניוון של האפרכסות) ואטרזיה (חוסר התפתחות של תעלות השמע) אצל העובר. מומים אלה מהווים פתולוגיה מבנית של האוזניים, שמקורה בהפרעה בהתפתחותן התקינה של סטרוקטורות היוצרות את האוזן החיצונית של העובר. אצל התינוק, שעניינו נדון בתביעת רשלנות רפואית בהריון שמטופלת על ידנו, אותה פתולוגיה מתבטאת בעיוות חמור של שתי האפרכסות, העדר שתי תעלות שמע, חשד לדפורמציה של עצמות השמע באוזן השמאלית וכתוצאה מכל אלה – ליקוי דו צדדי חמור הן מבחינה שמיעתית והן מבחינה אסטטית .
במישור האמבריולוגי המומים האלה מתהווים עוד בשלבים המוקדמים של ההריון. ואכן, האוזן החיצונית והאמצעית של העובר מתפתחות במשותף בין יום ה- 40 ליום ה- 45 להריון ומבנה אפרכסת מושלם סופית כבר בשבוע 16 להריון. בהתאם אפרכסת של ילוד נראית בדיוק כפי שזו נראתה בהיותו עובר בשבוע 16 להריון.
באשר לאפשרות לזהות את האנומליות האלו בזמן ההריון הרי שאת הביטוי החיצוני והבולט של מיקרוטיה – עיוות ו/או ניוון של האפרכסות – ניתן להדגים סונוגרפית כבר בסקירה מוקדמת של מערכות העובר, ככל שזו כוללת גם אוזניים. החמצת זיהוי עיוותים באפרכסות, כשסקירת מערכות כוללת גם אוזני העובר וכשכמות מי השפיר תקינה- עלולה להעיד על רשלנות רפואית בהריון. זאת ועוד, לא פעם מיקרוטיה מופיעה בשילוב עם תסמונות גנטיות שונות ו/או כחלק ממכלול המומים ובכללם חוסר התפתחות של תעלות השמע (אטרזיה) ומלפורמציות שונות של מבני האוזן האמצעית והפנימית. לפיכך, מרגע שמאובחנת או נחשדת מיקרוטיה, מצופה להעמיק את הבירור ולבדוק גם את תעלות השמע ואת יתר מבני האוזן, שאם לא כן – הדבר ייחשב רשלנות בהריון או ליתר דיוק רשלנות באבחון. על כל פנים, את חוסר התפתחותם של תעלות השמע ואת הכשלים המבניים במבני האוזן האמצעית והפנימית ניתן לזהות רדיולוגית – דהיינו באמצעות מכשיר הפועל על תהודה מגנטית (MRI).
במקרה נשוא תביעת רשלנות רפואית בהריון שהגשנו, זוג הורים צעירים הגיע למרפאת מעקב הריון בצפון הארץ וביקשו לבצע סקירת מערכות העובר בשבוע ה- 16 להריון. הרופא שקיבלם לא רק הציג את עצמו כבעל מומחיות בבדיקות על קוליות, אלא גם הסביר כי הסקירות במרפאתו מבוצעות באמצעות מכשיר אולטרא סאונד תלת מימדי מתקדם. יתר על כן, הגם שלפי נהלי משרד הבריאות בסקירה מוקדמת של מערכות העובר אין חובה לבדוק אוזניים, אותו רופא הבטיח לכלול בבדיקתו גם את אוזני העובר. בתום הסקירה נאמר להורים כי ממצאיה תקינים לחלוטין ואף הופק עבורם טופס שמתעד את תקינות כל הבדיקות, לרבות ביחס לאוזניים. נוכח המצגים שהוצגו לאותם הורים לפני, במהלך ובסיום הבדיקה הם לא העלו על דעתם שנפלו קורבן למקרה של רשלנות רפואית בהריון, ושבנם ייוולד כמעט ללא אפרכסות האוזניים וללא תעלות השמע!
לאחר שהם פנו למשרדנו פנינו בשמם למרפאה בה בוצעה סקירת המערכות ודרשנו לקבל את תקליטור הבדיקה. בתשובת הרופא נאמר כי תקליטור הסקירה לא נשמר במרפאתו. אי – שמירת תיעוד הבדיקה, שנחשבת לרשומה רפואית לכל דבר, גורמת נזק ראייתי ובמקרים מתאימים הדבר יכול להעניק לנפגע עילת תביעה עצמאית בגין רשלנות רפואית.
בהמשך, הוריו של התינוק הגישו באמצעותנו תביעת רשלנות רפאית בהריון, שבבסיסה עומדת עילה שמכונה "הולדה בעוולה". עפ"י עילה זו בגין רשלנות רפואית, אשר נסמכת על ההלכה שיצאה בעניין האמור (ע"א 1326/07), הורים של ילד בעל מום – אותו אפשר וצריך היה לאבחן לפני לידתו אלמלא רשלנות רפואית בהריון – רשאים לתבוע פיצויים שונים הכרוכים בגידול, טיפול ותמיכה בילדם החולה.
בתביעת ההורים זו כי לולא רשלנות רפואית באבחון, ניתן וצריך היה לזהות, סונוגרפית או רדיולוגית, עוד במהלך ההריון הרלבנטי, את אותן אנומליות מבניות בשתי אוזניו של העובר, או למצער איזו מהאנומליות האמורות ולו באוזן אחת. לשיטתם , רשלנות רפואית של מבצע הסקירה מנע מהם מידע חיוני שהיה בו כדי לשנות את מהלך הדברים. ואכן, לדבריהם, זיהוי המלפורמציה של האפרכסת ולו באחת משתי האוזניים , גם אם לא היה מאפשר לאבחן מיקרוטיה באופן מיידי, היה מחייב להפנותם לייעוץ אצל מומחה מתאים, לרבות ייעוץ גנטי, ובמקרה הצורך אף להמליץ להם לבצע סקירה מכוונת לאוזניים ו/או MRI. בבדיקות אלו היו מגיעים, בסבירות גבוהה, לאבחנה של מיקרוטיה (ובאמצעות בדיקת ה- MRI של האוזן- אפשר היה לזהות גם אטרזיה מלאה דו צדדית) , מציגים להם את הבעיה, נותנים להם הערכה פרוגנוסטית בנוגע לסיכון לחרשות ולמומים של תסמונות גנטיות הקשורות למיקרוטיה ומאפשרים להם לבחור אם ברצונם להמשיך ההריון או להפסיקו. לטענת התובעים, נוכח כל האמור, הם היו עומדים על הפסקת ההריון ומונעים בכך את הולדת בנם לעולם. בהתחשב בפרוגנוזה הכרוכה באבחנת המומים הרלבנטיים, כמו גם בהסתברות שהוא מהווה חלק מתסמונות גנטית שונות/מכלול מומים נוספים, ועדה להפסקת הריון היתה מאשרת להפסיק את ההריון נשוא תביעת רשלנות רפואית, במיוחד כשהעובר טרם הגיע ל"גיל החיות" .
בתביעתם ההורים תבעו מאותו רופא, שלו מיוחסת רשלנות רפואית באבחון, פיצויים בגין נזקיהם הקשורים למימון צרכיו הטיפוליים והשיקומיים של בנם, בגין הצורך להעניק לו עזרה מוגברת עד שיגדל וגם לתמוך בו בבגרותו והן שורת פיצויים בגין נזקיהם הלא ממונים , ביניהם הכאב והסבל והפגיעה באוטונומיה. בנסיבות הענין, תביעתרשלנות רפואית זוהוגשה לביהמ"ש המחוזי.
