בת.א.3329-11-09 בבית משפט השלום בת"א נדונה תביעת רשלנות רפואית שעניינה אובדן אצבע של תינוק בן שנה בעקבות ניתוח שנערך לו בביה"ח סורוקה.
עובדות המקרה היו כדלהלן: התינוק, שנולד עם חיבור עורי בין אצבות 3-4 בכף ידו הימנית, הופנה ע"י הצוות הרפואי בביה"ח לניתוח הפרדת אצבעות (סינדקטיליה פשוטה). בעקבות הניתוח סבל התינוק מחוסר באספקת דם לאצבעות המנותחות. לאחר עשרה ימים בביה"ח שוחרר לביתו. כעבור 17 ימים נוספים, ולאחר שמצב האצבעות החמיר, נותח פעם נוספת ונקטעה אצבעו הרביעית. התינוק נזקק להחלמה ארוכה, שימוש בסדים וטיפול באצבע 3 שלא נקטעה, ונגרמו לו נזקים בלתי הפיכים ונכות.
בעקבות המקרה פנו ההורים לעורך דין המטפל בתביעות רשלנות רפואית, וזה הגיש בשם ילדם תביעת רשלנות רפואית כנגד קופת חולים כללית וכנגד ביה"ח. בתביעה הועלו מספר טענות לגבי ההחלטה לנתח בגיל מוקדם, לגבי העובדה שהניתוח בוצע ללא "הסכמה מדעת" של ההורים, ולגבי אבחון לא נכון והתייחסות רשלנית של הצוות הרפואי בכל הקשור למצוקה וסקולארית של האצבעות שנותחו.
בית המשפט קבע לעניין ההחלטה לנתח בגיל צעיר, כי ככל שישנן מספר אסכולות מקובלות ברפואה, פעולה לפי אחת מהן לא תיחשב רשלנות רפואית. ואולם, לעניין מתן נ"הסכמה מדעת" של ההורים לניתוח נקבע, כי ביה"ח התרשל בכך שלא שטח בפני ההורים את התמונה כולה (לעניין סיכוניי וסיכויי הניתוח וכן לעניין מחלוקת המומחים בעניין גילו של המנותח), כשנקבע כי אילו היה בפני ההורים כל המידע הדרוש, היו מחליטים לדחות את מועד הניתוח, ומתוך כך היו נמנעים נזקיו של התובע. לעניין הטענה השלישית נקבע כי מדובר במחדל רשלני וכי מרגע שנתגלתה וחזרה המצוקה הווסקולארית באצבעות, היה על הצוות הרפואי לבדוק ולברר העניין באופן יסודי, באמצעות בדיקות שונות לרבות בדיקות הדמיה, וכי היה על הצוות הרפואי להוציא את התפרים לשטוף את ההמטומה שנצטברה ולנתח פעם נוספת בכדי להציל את האצבע, כאשר כל הפעולות הנ"ל לא נעשו.
בסופו של עניין קבע בית המשפט כי מדובר ברשלנות רפואית, שגרמה לתינוק נכות רפואית צמיתה בשיעור 25.5% (הנכות התפקודית הוערכה לפי 19%), כאב וסבל והפסדי השתכרות עתידיים. בפסק הדין חויבה קופ"ח לפצות את הילד בפיצוי בסך של כ- 700,000 ש"ח.
