שיתוק מוחין – מה ההשפעות וההתמודדויות מבחינה משפטית

עו"ד מאיה סופר פלדמן

שיתוק מוחין הינו אוסף של ליקויים המשפיעים על אספקטים רבים בחיי החולה. בין התסמינים ניתן למנות – בעיה ביכולת המוטורית, תנועות לא רצוניות, לקויות או עיכובים קוגניטיביים, בעיות תקשורתיות, התנהגותיות וכדו'. שכיחות שיתוק מוחין אצל ילדים עומדת על שיעור של 0.2% מכלל הלידות. מצב רפואי זה משפיע על תחומים רבים בחיי ההורים ובמאמר זה נתרכז בהיבט המשפטי של שיתוק המוחין – האם תוצאה של שיתוק מוחין מעידה בהכרח על רשלנות רפואית? האם ניתן היה לאבחן זאת בשלב מוקדם? מהן הזכויות המגיעות לאדם הסובל משיתוק מוחין?

קודם כל – מה זה בכלל שיתוק מוחין

שיתוק מוחין הינו מושג המרכז מגוון ליקויים נוירו-התפתחותיים בשלבי ההתפתחות המוקדמים. מקובל לחלק את הלוקים בשיתוק מוחין לשלושה סוגים: 

• ספסטי – טונוס שרירים חזק הגורם להידוק השרירים.
• אתטואידי – התקשחות השרירים בזמן תנועה או ביצוע תנועות לא רצוניות.
• אטקסי – תחושת חוסר איזון במרחב, הליכה לא יציבה ותנועה שאינה זורמת.

שיתוק מוחין עשוי להתבטא ברמות חומרה שונות, החל מבעיות התנהגותיות קלות, וכלה בנכות מלאה וחוסר יכולת מוחלטת להתניידות עצמית. מאז איבחון המחלה (בשנת 1860) לא חלה ירידה באחוז הלוקים בה, אולם פותחו מספר טיפולים רפואיים המקלים על הסימפטומים ברמות שונות ומאפשרים להאריך את חייהם של הלוקים בה. 

הגורמים לשיתוק מוחין

ניתן לחלק את הגורמים לשיתוק מוחין אצל ילדים לשניים: גורמים בשלב מוקדם של העובר וגורמים הנוצרים בשלב מתקדם.

גורמים בשלב מוקדם:

• זיהום ברחם האם – מחלות שונות עשויות לגרום לזיהום באזור הרחם ולגרום להתפתחות של שיתוק מוחין אצל העובר. 
• גורמים גנטיים – נושא זה עדיין נחקר, אולם ממחקרים שונים עולה כי ישנם גנים האחראיים על התפתחות שיתוק מוחין מוקדם בעובר. 

גורמים בשלב מתקדם:

• חבלה באזור הראש – חבלה או מכה באזור הראש של העובר או הוולד עשויה לגרום להתפתחות של שיתוק מוחין ברמות שונות. 
• מחסור בחמצן בזמן הלידה – לעיתים במהלך הלידה נכרך חבל הטבור סביב צווארו של התינוק ומונע ממנו זרימת חמצן תקינה. מחסור זה עשוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים אשר אחד מהם הינו התפתחות של שיתוק מוחין. 
• צהבת חמורה – צהבת חמורה בתחילת חייו של הוולד עשויה לגרום לנזקים שונים במוח, ולהביא לשיתוק מוחין אצל הוולד.

מתי ניתן לזהות שיתוק מוחין

כפי שכתבנו, לעיתים ניתן לזהות שקיים ליקוי בעובר העלול להתבטא בשיתוק מוחין לאחר לידתו בבדיקות עובריות מוקדמות, אולם לעיתים שיתוק המוחין נגרם או מאובחן בשלב מאוחר, כך שלא ניתן לזהות אותו בחלקי ההיריון הראשונים. על פי רוב, שיתוק מוחין מאובחן לאחר הלידה לאחר הופעתם של מספר תסמינים, למשל עיכוב ברכישת מיומנויות תנועה, התפתחות מאוחרת, בעיות קוגניטיביות וכדו'. תינוקות בעלי שיתוק מוחין עשויים להתקשות בזחילה, להימנע מלחייך, לבצע תנועות לא רצוניות וכדו'. 

הטיפול בשיתוק המוחין

כאמור, לא ניתן לטפל בבעיה עצמה, אולם ניתן להקל על הסימפטומים בצורה משמעותית על ידי טיפולים פיזיותרפיים, תרגילים להגברת הגמישות, אימונים מותאמים לשמירה על מצב בריאותי תקין או שיפור יכולות התקשורת והיכולות הקוגניטיביות.

שיתוק מוחין – היבטים משפטיים

רשלנות רפואית

שיתוק המוחין עלול להיגרם בגלל "כוח עליון" או בגלל מצוקה סביב הלידה שלא קבלה מענה מתאים על ידי אנשי הצוות הרפואי. במקרים האחרונים ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. הרשלנות עשויה להתבטא במגוון דרכים ביניהן ניתן למנות:

• עיכוב בקבלת החלטה על חילוץ מיידי של התינוק כאשר קיימים סימנים למצוקת עובר במהלך הלידה המעידים שהעובר אינו מקבל מספיק חמצן.
• פספוס של אבחון ליקוי גנטי או מום עוברי במהלך ההריון, הידוע ככזה שעלול להתבטא בשיתוק מוחין.
• טיפול לקוי במחלות אצל הוולד לאחר לידתו.

כיצד ניתן לדעת האם ניתן להגיש תביעה בעקבות שיתוק מוחין

לרוב, האדם הממוצע אינו יכול לדעת בעצמו האם הטיפול הרפואי היה הולם או שחווה רשלנות רפואית. לשם הוכחת קיומה של רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי הטיפול הרפואי שניתן סטה מהפרקטיקה המקובלת או שהיה בלתי סביר. חריגה מהפרקטיקה המקובלת יכולה להתבטא, למשל, בביצוע לידה ללא פיקוח מספק, באי ניטור של העובר תוך כדי הלידה, או בעיכוב בחילוץ העובר למרות שקיימות התוויות כי יש צורך בחילוץ דחוף – בין אם באמצעות ניתוח קיסרי ובין אם בלידה מכשירנית. איתור עילת התביעה בתביעות רשלנות רפואית דורשת מקצועיות והבנה בתחום, ועל כן חשוב לפנות למשרד עו"ד בעל ניסיון רב בניהול תיקים מיילדותיים. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר של משרד עורכי דין א. שמואלי, המתמחה בייצוג תביעות משפטיות בתחום הרשלנות הרפואית, ובעל ניסיון עשיר בתחום זה. 

הולדה בעוולה 

תביעה בגין הולדה בעוולה הינה תביעת ההורים כנגד הרופא שביצע את מעקב ההריון או שביצע בדיקות מיוחדות – כגון סקירת מערכות בו בדיקה גנטית – במהלך ההריון, בטענה שעקב רשלנותו של הרופא, נמנעה מההורים היכולת לקבל החלטה על הפסקת ההריון עקב ליקוי או מום בעובר. תביעה עקב הולדה בעוולה הינה תביעה של ההורים, ועל כן ניתן להגישה בתוך 7 שנים בלבד ממועד הלידה, שאחרת היא מתיישנת. 

על מנת להצליח בתביעה מסוג זה, יש להוכיח כי הופרה חובת הגילוי להורים אודות בדיקות רלוונטיות ו/או לא ניתנה להם המלצה לבצע בדיקות אותן היה צריך לבצע בהתחשב בממצאים ו/או הבדיקות שבוצעו לא פוענחו כראוי ולא גילו מום אותו צריך וניתן היה לגלות. בנוסף, צריך להוכיח כי ועדה להפסקת הריון הייתה מאפשרת את הפסקת ההריון בגין אותו מום וכי ההורים היו מבקשים להפסיק את ההירון.

מהן הזכויות המגיעות לאדם הסובל משיתוק מוחין

קיימות מספר דרגות חומרה של שיתוק מוחין והזכויות משתנות בהתאם למצב הניזוק. ניתן להגיש תביעה למחלקת נכות ילדים/נכות כללית במוסד לביטוח לאומי, וכן לתבוע גמלת שירותים מיוחדים וניידות במקרים המתאימים. 

בתביעה משפטית עקב רשלנות רפואית, ניתן לתבוע את עלות הטיפול הסיעודי, הפסדי שכר לעתיד, עלות אביזרים, טיפולים רפואיים, ניידות, התאמת דיור וכו'. תביעות עקב שיתוק מוחין יכולות להסתיים בסכומי פיצוי של מעל 10 מיליון ₪.

 לידע נוסף אודות רשלנות רפואית שיתוק מוחין >>