להלן עדכון בנוגע לתביעה נוספת של רשלנות בהריון שהוגשה ע"י משרדנו לאחרונה בשמו של קטין שסובל מתסמונת גנטית קשה שמתבטאת בפתולוגיות שונות במבנה מוחו ובתסמינים קליניים שכוללים מפיגור שכלי משמעותי, לקות מוטורית קשה וחוסר יכולת לדבר.
הריונו של הקטין התרחש בשנת 2000 ובמהלכו הודגמה, במספר בדיקות סונוגרפיות מכוונות חוזרות (הכוונה לבדיקות אולטרה סאונד של מוח העובר שמכונות גם סקירה מכוונת), הרחבה מתונה של חדרי המוח, ואף הועלה חשד כי הוא סובל מפתולוגיות מוחיות נוספות.
במסגרת ייעוצים גנטיים שנתקיימו אצל טובי המומחים הומלץ לאֵם לבצע גם בדיקת MRI של מוח העובר (בדיקה מדויקת ומהימנה יותר) על מנת לאמת או לשלול את החשד שלתופעת הרחבת חדרי המוח מתלוות פתולוגיות נוספות במבנה המוח. לאם הובהר בהקשר זה כי אם בדיקת ה-MRI לא תדגים ממצא פתולוגי מוחי בנוסף על הרחבת החדרים הקלה, הרי שאז הפרוגנוזה העוברית הינה טובה מאוד, וכי, מנגד, ככל שיתברר כי להרחבת החדרים מתלוות פתולוגיות מוחיות נוספות, כי אז הפרוגנוזה העוברית קשה וחמורה, על כל המשתמע מכך מבחינת האפשרות להפסיק את ההריון.
בעקבות האמור, הוזמנה ובוצעה לאם, בשבוע ה-31 להריון, גם בדיקת MRI של מוח העובר. בדו"ח שפענח את הבדיקה נכתב כי למעט הרחבת חדרים קלה, כל יתר מבני מוחו של העובר הינם "בגדר התקין". בהסתמך על תוצאתה "התקינה" של בדיקת ה-MRI, ההריון נמשך כסדרו עד ללידה שהתרחשה כמעט חודשיים מאוחר יותר.
כחודשיים לאחר הלידה הופיעו אצל התינוק פרכוסים ראשונים. בגיל 6 חודשים כבר תועד איחור התפתחותי בכל התחומים, ובהמשך התברר כי במוחו של התינוק אכן קיימים פגמים מבניים שונים שלא אותרו משום מה בבדיקת ה-MRI שבוצעה במהלך הריונו, וכי בגינם הוא סובל מפיגור שכלי משמעותי, מפיגור מוטורי, מחוסר יכולת לדבר, תלות מוחלטת בעזרת צד שלישי, וצורך בהשגחה מלאה משך כל שעות היממה. בדיקת צ'יפ גנטי שבוצעה לקטין בגיל 13 לימדה כי התופעות הנ"ל הינן חלק מתסמונת גנטית מסוימת.
בנסיבות אלו נתעוררה מאליה השאלה האם נפלה רשלנות רפואית בבדיקת ה-MRI שבוצעה למוח העובר במהלך ההריון, ואשר פענוחה היה "בגדר התקין". לצורך בחינת השאלות הנ"ל בנוגע לקיום רשלנות רפואית העברנו את צילומי ה-MRI שבוצעו במהלך ההריון לבדיקת מומחה מחו"ל, בעל שם עולמי בתחום הנוירורדיולוגיה הפדיאטרית. ויודגש: בנסיבות העניין לא ניתן היה למצוא ולו מומחה ישראלי אחד שיסכים להעביר בכתובים ביקורת על מי שביצע ופענח במהלך ההריון את בדיקת ה-MRI המדוברת. בדיקתו של המומחה מחו"ל לימדה כי פענוח צילומי בדיקת ה-MRI שבוצע במהלך ההריון היה רשלני ושגוי, כי הבדיקה לא הייתה "בגדר התקין" כלל ועיקר, וכי במקום זאת היא הדגימה פתולוגיות מוחיות שנחשדו מפורשות ע"י המומחים הגינקולוגיים שבדקו את האם קודם לבדיקת ה-MRI ושהפרוגנוזה העוברית שלהן קשה ביותר, וכרוכה, בין היתר, בקליניקה של פרכוסים, פיגור שכלי, פגיעה מוטורית.
חוות דעתו של המומחה מחו"ל סללה את הדרך להגשת תביעת רשלנות רפואית, וזו הוגשה במקרה זה בעילה של חיים בעוולה, ובהתבסס על הטענה כי לולא אותה רשלנות רפואית שנפלה בפענוח בדיקת ה-MRI שבוצעה במהלך ההריון, דו"ח פענוח הבדיקה היה מזהה את הפתולוגיות המוחיות הצריכות לדבר, בעקבות האמור לאם היה ניתן יעוץ מתאים בנוגע לפרוגנוזה העוברית הקשה שכרוכה בפתולוגיות אלו, ובהסתמך על האמור היא ובעלה היו מפסיקים את ההריון, ומונעים את לידתו לעולם של ילד שצערו וסבלו גדולים כל כך.
