הולדה בעוולה הינה נושא כאוב אשר עצם ההתמודדות עימו דורשת תעצומות נפש ועלולה להוותקושי נפשי רב,. אך, עם זאת, חשוב לזכור כי עצם העובדה כי בא לאוויר העולם ילוד חולה ובעל מום הינה הקושי העיקרי.בימנו, עת קיימות בדיקות רבות ומקיפות המגבירות את יכולת האיתור, הניטור והחיזוי לאיתור קיומם של מומים טרם הלידה ניתן לייחל כי מקרים אלו יעלמו מן העולם.
הולדה בעוולה הינה מצב עגום בו נולד יילוד עם פגם או מום אשר ניתן היה לאתר אותו אך למרבה הצער הצוות הרפואי שליווה את ההריון, או אשר ערך את הבדיקות במהלך ההיריון לא איתר את המום ולא העביר להורים את המידע החיוני בדבר קיומו מבעוד מועד.. אי גילוי מוקדם של הפגם שולל למעשה את זכות הבחירה של ההורים האם להמשיך עם ההריון או להפסיקו במצב הנסיבות הקיים. כל אלו מקימים להורים את עילת התביעה- הולדה בעוולה.
מה זוהולדה בעוולה על פי הדין הישראלי ומה הייחודיות שלה? אילו פסקי דין תקדימיים פסק בית המשפט העליון בנושא? מה על התובעים להוכיח בשביל שטענתם תתקבל? נתייחס גם לפן האתי שבעילת התביעה הולדה בעוולה, החשיבות של ביצוע יסודי של בדיקות בשלב ההריון ואף נביא מספר הליכים לדוגמא.
מה זה הולדה בעוולה לפי הדין הישראלי ומה הייחודיות שלה?
הולדה בעוולה הינה עילת תביעה מסוג רשלנות רפואית בהריון הקיימת בדין הישראלי והמוגשת על ידי הורים לתינוק שנולד עם פגם עוברי גנטי או התפתחותי, שניתן היה לאתר אותו במהלך ההריון; זאת ,אם הצוות הרפואי היה מבצע את הבדיקות לפי הסטנדרט הרפואי המקובל ומעדכן את ההורים בהתאם לאחר קבלת התוצאות.
בתביעה מסוג זה טענת ההורים ינה כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא סיפק להם את המידע המדויק והמלא לגבי מצבו הבריאותי של העובר במהלך בדיקות הריוניות שביצעו ובכך נמנעה מההורים האפשרות לקבל החלטה מושכלת כשכל השיקולים מובאים בפניהם בשאלה הגורלית- האם להמשיך עם ההיריון וללדת תינוק עם נכות ו/או פגם משמעותי או להפסיק את ההריון?
הרשלנות הרפואית במקרים אלה יכולה לבוא לידי ביטוי בחוסר הפנייה לבדיקה גנטית מתאימה ונדרשת (כגון מי שפיר, סיסי שיליה, הקסום וכו) או בחוסר הפניה לבדיקת הדמיה מתאימה (בדיקת אולטרסאונד או בדיקת MRI ), או בפענוח שגוי של תוצאות הבדיקות. בדיקותנ"ל.
הייחוד בתביעות הולדה בעוולה מסוג זה נעוץ בכך שבתביעות אלו הטענה אינה שלולא הרשלנות הרפואית התינוק היה נולד בריא אלא ן כי לולא הרשלנות הרפואית, המום העוברי היה מתגלה עוד במהלך ההיריון, וההורים היו בוחרים להפסיק את ההיריון, וע"י כך למנוע את לידתו לעולם של ילד עם פגם ונכות.
פסקי דין תקדימיים שעיצבו את הדין בישראל
מקרים רבים מסוג זה הובאו לפתחו של בית המשפט, והוא נדרש להתמודד עם מקרי ההולדה בעוולה, כך למעשה נקבעו תקדימים משפטיים והנחיות לקביעת אחריות הצוות הרפואי המטפל ופיצויים. כלדוגמא בשנת 2005 פסק בית המשפט העליון בעניין המרכז הרפואי כי על הרופאים מוטלת החובה למסור להורים לעתיד מידע מקיף על מצבו הבריאותי של העובר. אי מסירת מידע חיוני זה עלולה להוות רשלנות, המובילה לאחריות בגין הולדה בעוולה.
במסגרת פס"ד תקדימי נוסף שנתפרסם ב-28.5.12 ע"י ביהמ"ש העליון (ע"א 1326/07 ליאור המר ואח' נ' פרופ' עמי עמית ואח') נקבע כי מי שזכאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה הינם הוריו של הילד עם המום, ולא הילד עצמו.
ראשי הנזק שבגינם הדין הישראלי מכיר בזכותם של הורים לתבוע פיצויים בגין נזקים הנובעים מלידתו של ילד עם מוגבלות או הפרעות גנטיות שניתן היה לגלות באמצעות בדיקה טרום לידתית נכונה, הינם, בין היתר, עוגמת נפש, נטל כלכלי, הוצאות בגין הטיפול בילד ונזקים נוספים שנגרמו כתוצאה מכך. אופן חישוב הפיצויים במקרים של לידה בעוולה משתנה בהתאם לנסיבותיו של המקרה הספציפי המובא לפתחו של בית המשפט.
3 הרכיבים טעוני ההוכחה במקרה של הולדה בעוולה
במסגרת פסה"ד התקדימי ליאור המר נ' עמי עמית הנ"ל כי כדי לזכות בפיצוי בתביעת הולדה בעוולה, על ההורים להוכיח, בנוסף לרשלנות הרפואית עצמה, 3 רכיבים כדלקמן:
- במקרה שמדובר בתביעת רשלנות רפואית בנוגע לאי מתן מידע על אפשרות ביצועה של בדיקה מסוימת במהלך ההריון, על ההורים להוכיח כי אילו ידעו על הבדיקה (או אילו הופנו אליה), הם אכן היו מבצעים אותה.
- בפסה"ד המוזכר לעיל דובר על רשלנות רפואית בהריון אשר התבטאה בכך שהרופא שעקב אחר ההריון לא עדכן את האם בנוגע לאפשרותה לבצע בדיקת סקירת מערכות פרטית שביכולתה לזהות מומים נוספים על אלו שיכולים להתגלות בסקירת מערכות שממומנת ע"י קופ"ח.
- בנוסף, על ההורים להוכיח כי אילו הבדיקה הנ"ל הייתה מבוצעת, היא הייתה אכן מזהה את המום העוברי.
- לבסוף, על ההורים להוכיח כי אילו המום העוברי היה מזוהה במהלך ההריון, הם היו בוחרים להפסיק את ההריון וע"י כך למנוע את לידת הילד עם המום. כדי להקל על ההורים את הוכחתו של רכיב זה, נפסק כי האופן שבו ועדות להפסקת הריון מתייחסות לבקשה להפסקת הריון בשל אותו מום עוברי שעליו נסבה התביעה, יקים חזקה כי כך היו גם ההורים נוהגים.
כלומר, אם ביהמ"ש ישתכנע כי ועדה להפסקת הריון נותנת אישור להפסקת הריון במקרה, למשל, של עובר חולה CF, ביהמ"ש יניח כי גם הוריו של אותו עובר, היו בוחרים להפסיק את ההריון לו הייתה ניתנת בידם אפשרות הבחירה.
הפן האתי
זה המקום לציין כי מעבר לפן המשפטי, לעילת התביעה הולדה בעוולה יש משמעויות אתיות עמוקות ומוסריות לגבי ערך החיים וזאת אל מול האוטונומיה של ההורים לבחור בעצמם את גורלם וזאת בפרט נוכח העובדה שהטכנולוגיה מאפשרת זאת. העובדה שהדין הישראלי מכיר בעילת התביעה הולדה בעוולה מהווה אינדיקציה לכך שבמקרים מהסוג הזה אין 'נכון ולא נכון' והשאלה אם להגיש תביעה מסוג זה או לא היא זכותם של ההורים. בסופו של יום, פסיקת פיצוי במקרה כגון זה יכולה לסייע להורים רבות בהתמודדות עם המצב המאתגר המונח בפניהם, וכן להביא לפיצוי ולו במעט לחייו הקשים של הילוד.
החשיבות של ביצוע יסודי של בדיקות בשלב ההריון
פסיקותיו של בית המשפט והכרה בהולדה בעוולה כעילה בתחום הרשלנות הרפואית מדגישים ביתר שאת את החשיבות והאחריות המוטלת על הצוותים הרפואיים לבצע בדיקות הריון בצורה יסודית ומקיפה לאיתור פגמים ובעיות אחרות בעובר. בנוסף, הנושא מדגיש את חשיבותה של תקשורת ברורה מול ההורים לעתיד כמו גם חובת שיתוף כל הבדיקות הקיימות לאיתור פגמים ומומים.
בכך הכרה בהולדה בעוולה כעילת רשלנות רפואית ממקמת את סטנדרט הטיפול במהלך ההריון ברף גבוה ביותר והדברים הם ברורים מפאת המשמעות וההשלכה של הדבר על היילוד ועל הוריו.
דוגמאות לתביעות שניהל משרד עורכי הדין א. שמואלי, רובינסקי ושות' בנושא הולדה בעוולה
- משרד עורכי הדין א. שמואלי, רובינסקי ושות' הגיש תביעת רשלנות רפואית בשם בני זוג שילדתם נולדה עם פגם מוחי מסוג "דאנדי ווקר". אותו פגם לא נתגלה בשל רשלנות רפואית של הרופא שביצע את בדיקת סקירת מערכות העובר ולא איתר את השינויים הכרורכים בתסמונת. התביעה הוגשה נגד הרופא הנ"ל, וכנגד גורמים רפואיים נוספים, והיא הסתיימה בהסכם פשרה שפרטיו חסויים.
- משרדנו הגיש תביעת רשלנות בשם בני זוג שלהם נולדו שני ילדים חולי CF. רק לאחר הלידה של שני הילדים הנ"ל התברר כי בשל רשלנות רפואית של רופא קופ"ח שעקב אחר ההריונות, הוריהם לא הופנו לבדיקת סקר גנטי שבמסגרתה ניתן היה לזהות, מבעוד מועד, את העובדה שההורים נשאי CF, וממילא את העובדה שמדובר בעוברים חולי CF. תביעה זו עודנה תלויה ועומדת.
הבהרה חשובה
אנחנו רואים לנכון לצין כי הייחודיות של מקרי הולדה בעוולה היא כי אין כל טענה כלפי הצוות הרפואי על גרימת הנזק, ואין רשלנות בטיפול עצמו. לכולם ברור ומובן כי היילוד היה נולד עם אותו הנזק בלי קשר לטיפול שקיבל. הטענה היא כאמור על האפשרות לאתר את הנזק ולקבל החלטה האם להמשיך את ההריון או אם לאו. בית המשפט רואה בזכות זו של ההורים זכות בסיסית וחשובה ועל כן רואה בהולדה בעוולה עוד סוג של רשלנות רפואית.
לסיכום
הולדה בעוולה היא סוגיה מורכבת ושנויה במחלוקת בחברה הישראלית והיא משלבת בתוכה את הפרקטיקה הרפואית, שיקולי אתיקה ועקרונות משפטיים. בסופו של דבר, איזון בין הגנה על זכויות ההורים לבין שמירה על סטנדרטים רפואיים הוא שהנחה את בתי המשפט לקבוע באופן תקדימי את הזכות של ההורים לזכות בפיצוי בגין הולדה בעוולה. פנו אל משרד עורכי הדין א. שמואלי, רובינסקי ושות' המתמחה בנושא לבחינת נסיבות המקרה בעניינכם והערכת סיכויי התביעה.
