א. שמואלי, רובינסקי ושות’ משרד עורכי דין (1)
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

רשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית?

"רשלנות רפואית" הינו מושג משפטי כללי המתאר מצב שבו הטיפול הרפואי שניתן למטופל אינו עומד בסטנדרטים הנדרשים, כשכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק.

מאחורי המושג קשת שלמה של עילות וטענות, שבהתבסס עליהן ניתן לחייב מטפל רפואי לשלם למטופל פיצוי כספי עבור נזק שנגרם לו בעקבות טיפול רפואי.

רשלנות רפואית יכולה להתבטא, בין היתר:

  • בטיפול הרפואי עצמו;
  • בטיפול הסיעודי שניתן אגב הטיפול הרפואי;
  • בהסבר שניתן למטופל קודם הטיפול הרפואי;
  • ובדברי ההסבר והייעוץ שסופקו למטופל ע"י המטפל.

תביעות רשלנות רפואית

במהלך השנים המשרד טיפל וממשיך לטפל בהצלחה במספר רב של תיקי רשלנות רפואית בלידה, בהריון ובתחומים נוספים. לפניכם דוגמאות בולטות:

רשלנות רפואית בלידה

  • מקרים שונים של שיתוק מוחין – CP שנגרמו עקב עיכוב בחילוץ מהרחם למרות מצוקה עוברית, או עקב דימום מוחי שנגרם בשל לידת ואקום ולא אובחן וטיפול במועד לאחר מכן, או עקב רשלנות של מיילדת בלידת בית או עקב חוסר מעקב מספיק אחר מצב הילוד לאחר הלידה.
  • מקרים שונים שבהם הלידה הסתיימה בקרע אימהי דרגה 3-4, כולל בתביעה שבה נפסק סכום הפיצוי הגבוה ביותר בישראל במקרה כנ"ל.
  • מקרים שונים שבהם הלידה הסתיימה באובדן רחם כתוצאה מדימום רחמי מוגבר שאובחן וטופל באיחור.
  • מקרים של תסמונת אשרמן שנוצרה עקב שארית שליה לאחר ניתוח קיסרי, וביצוע גרידה לאחר מכן.

רשלנות רפואית בהריון

  • מקרים של מצוקה תוך רחמית ונזק נוירולוגי מסוג שיתוק מוחין שנגרמו עקב פיגור גדילה תוך רחמי – IUGR  – שלא זכה להתיחסות מתאימה.
  • מקרה של חרשות ונזק מוחי שנגרמו לתינוק שנדבק ב-CMV במהלך ההריון, מבלי שהרופאים המטפלים איבחנו את התופעה במהלך ההריון.
  • מקרים של תינוקות שנולדו עם סיסטיק פיברוזיס –  CF, או עם תסמונת X שביר, או עם תסמונות גנטיות אחרות, בשל כך שהאם לא הופנתה במהלך ההריון לבדיקות גנטיות מתאימות.
  • מקרים שונים של פטירה עוברית, כולל בתביעה שבמסגרתה נפסק לאם סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק בישראל בתביעות כנ"ל.

בדיקות הדמיה שנעשו בהריון ולא זיהו מומים עובריים

  • מקרים של מומי מוח, כדוגמת HPE או דאנדי ווקר, שלא זוהו בסקירות מערכות.
  • מקרים של מומי מוח מבניים שלא זוהו בבדיקת MRI מוח עובר.
  • מקרים של תינוקות שנולדו עם פגמים קשים במבנה הפנים או האוזניים (מיקרוטיה) שלא זוהו כנדרש בסקירת מערכות.

תוצאות שגויות של בדיקות גנטיות שבוצעו בהריון

  • מקרה של בדיקה גנטית ל-X שביר שהניבה תוצאה תקינה, כשבדיעבד התברר כי מדובר בתוצאה שגויה וההריון הסתיים בלידת תאומים שסובלים מ-X שביר.
  • מקרה של בדיקה גנטית לתלסמיה שהניבה תוצאה תקינה, כשבדיעבד ההריון הסתיים בלידת תינוק חולה תלסמיה, ורק אז התברר שתוצאת הבדיקה הגנטית הייתה שגויה.

רשלנות רפואית באבחון

  • מקרה של אבחון מאוחר של אנדוקרדיטיס שהסתיים בנזק מוחי לנערה בת 17.
  • מקרה של אבחון וטיפול מאוחר בארוע מוחי שהסתיים במוות.
  • מקרה של אבחון וטיפול מאוחר בסרטן הלשון.
  • מקרים של אבחון מאוחר בתופעה של תסביב אשך – Torsion.

מקרים נוספים של רשלנות רפואית

  • פטירת ילוד לאחר הלידה עקב טיפול החייאה לא מספק.
  • מקרה שבו נכרתה לאשה השחלה הלא נכונה.

שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית

על מנת להכריע – האם במקרה מסוים ארעה רשלנות רפואית בדרך בה טופל המטופל ע"י רופאו – משתמשים בתי המשפט ב"מבחן הרופא הסביר".

במסגרת זו נבחן, בין היתר:

  • האם החלטות הרופא המסוים התבססו על שיקולים סבירים, כמו גם על ידע עדכני הנתמך בספרות מקצועית ובניסיון קודם;
  • האם פעולותיו של הרופא המסוים נעשו ברמה שתאמה את הנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה מצד אחד, ואת ציפיותיה של מערכת המשפט מצד שני;
  • והאם הרופא נקט בכל אמצעי הזהירות שבהם צריך היה לנקוט רופא סביר.

הקביעה כי במקרה מסוים ארעה רשלנות רפואית נגזרת מהשאלה: האם בנסיבות העניין הרופא הרלבנטי נהג כרופא סביר? כמו גם משאלות נוספות הנוגעות, למשל, להיקף המידע שהועמד לרשות המטופל טרם הטיפול הרפואי.

הטיפול בתיקים כנ"ל מצריך היכרות מעמיקה עם הטרמינולוגיה והמאטריה הרפואית מצד אחד, ועם הוראות החוק והפסיקה הרלבנטיות, מצד שני.

כמו כן, אין להמעיט בחשיבות עבודת ההכנה שנעשית טרם הגשתה של תביעת רשלנות רפואית. במסגרת עבודת הכנה זו יש לאסוף ולבדוק בדקדקנות את כל המסמכים שבתיקיו הרפואיים השונים של המטופל, וזאת כדי להרכיב, ביחד עם המטופל, את הפאזל העובדתי הרלבנטי על כל חלקיו.

עו"ד, שעוסק ומתמחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית, ידאג לקבל לידיו את כל המסמכים הרפואיים שעוסקים בטיפול שניתן ללקוח. הוא יידע להפיק מאותם מסמכים רפואיים את מלוא המידע העובדתי והרפואי, ולזהות, במקרים מתאימים, ליקויים ברישום הרפואי.

לאחר מכן יש לפנות ולהיעזר במומחה או במומחים רפואיים מתאימים כדי שאלו יעברו על החומר, ויסייעו בגיבוש הטענות הרפואיות שבהתבסס עליהן תוגש תביעת המטופל. עוה"ד ייעזר במומחים הרפואיים המתאימים, כדי לגבש ולהגיש עבור הלקוח תביעה המבוססת כהלכה על טענות עובדתיות ועילות משפטיות מתאימות, באופן שיאפשר ללקוח למצות את זכויותיו.

לבסוף, יש לבנות ולנהל כהלכה את תביעת המטופל באופן שיציג בפני בית המשפט את העובדות השונות, ובאופן שימקד כהלכה את הטענות השונות שמופנות לטיפול הרפואי, וזאת בהסתמך על עדות המומחים והוראות הדין והפסיקה.

לצורך הגשתה של תביעת רשלנות רפואית, ובוודאי כדי שבית משפט ישתכנע בקיומה של רשלנות רפואית, יש צורך בחוות דעת של מומחה רפואי מתאים, שיסביר מדוע במקרה המסוים פעולותיו או מחדליו של המטפל הרפואי לא תאמו את המצופה.

כך למשל, תביעת רשלנות רפואית, שבמסגרתה מבקשים לייחס לרופא מיילד רשלנות בטיפול בלידה, צריכה להסתמך על חוות דעת מתאימה של מומחה למיילדות.

לעורכי דין שמתמחים ברשלנות רפואית יש גישה למומחים, ועל פי רוב, ככל שעורך הדין מנוסה ומוצלח יותר, כך הוא גם בעל גישה למומחים בעלי שיעור קומה רב יותר.

כעיקרון, תביעת רשלנות רפואית הינה מסוג התביעות שאותן יש להגיש לבית המשפט בתוך 7 שנים מהמועד שבו נולדה עילת התביעה, שאחרת התביעה מתיישנת.

ואולם, לעיקרון זה ישנם מספר חריגים, ובכללם זה שמתיר למי שנפגע מרשלנות רפואית בעת שגילו היה נמוך מ-18 שנים, להגיש את תביעתו עד הגיעו לגיל 25 שנים.

בכל מקרה, בשל חשיבותה של סוגיית ההתיישנות ומאחר שלעיתים המדובר בסוגיה שאינה פשוטה, יש להיוועץ לגביה בעו"ד מתאים. עוה"ד יספק למטופל את המידע בנוגע למועד התיישנותה של התביעה, וממילא בנוגע לפרק הזמן שעומד לרשות המטופל כדי להכין ולגבש תביעתו.

העובדה שמטופל חתם טרם הטיפול הרפואי על "טופס הסכמה" אינה מהווה משום ויתור על זכויותיו. ממילא, אין חתימה זו מונעת ממטופל מלהגיש תביעת רשלנות רפואית.

חתימתו של מטופל על טופס הסכמה נוגעת אך ורק לשאלה האם טרם הטיפול הרפואי נתקבלה "הסכמה מדעת" של המטופל, כלומר הסכמה לטיפול רפואי שממלאת אחר דרישות הדין.

יש לציין כי בהחתמתו של מטופל על טופס הסכמה אין ולו כדי למנוע קבלת תביעת רשלנות רפואית המבוססת על טענות בנוגע להסכמתו לטיפול.

בקרב עורכי הדין העוסקים בתביעות רשלנות רפואית נהוג כי שכר הטרחה הינו על בסיס אחוזים, ותלוי הצלחה. מכאן, שהלקוח אינו נדרש לשלם לעוה"ד שכר טרחה עבור הטיפול בתביעתו, אלא אם הטיפול בתביעה זיכה את הלקוח בפיצוי כספי, שאז שכר הטרחה משולם מאותו סכום פיצוי ועל בסיס אחוזים שנקבעו מראש.

ייעוץ בנושאי רשלנות רפואית

למשרדנו המומחיות והניסיון הרב הנדרשים לניהול תביעות מוצלחות בתיקי רשלנות רפואית. אם סבלתם ממקרה של רשלנות רפואית, צרו קשר בהקדם לייעוץ ללא עלות