צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 28 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

לידת ואקום שהסתיימה בדימום תוך גולגלתי

בני הזוג הגיעו למשרדנו כדי שנבחן את האופן שבו התנהלה לידת בתם הבכורה, וכדי שנקבע אם היתה רשלנות רפואית בלידה עצמה, או לאחריה, והאם ניתן לקשור בין אותה רשלנות רפואית לבין העובדה שבתם סובלת משיתוק מוחין (C.P).

לפי המידע שמסרו, בתם, שאותה עת היתה בת חודשים ספורים, נולדה בלידת ואקום. לאחר הלידה נאמר להם כי מצבה תקין, וכי "הכל בסדר". כ-14 שעות לאחר הלידה במהלך משמרת הלילה, בתם נמצאה ע"י אחת האחיות כשהיא כחולה, וחסרת נשימה ודופק. לאחר שבוצעה לה החייאה, היא הועברה, מונשמת, לבדיקת סי.טי ראש, ואז התברר כי במהלך לידת הואקום נגרם לה שבר בגולגולת, וכי בשעות שחלפו מאז הלידה, הלך והתפתח בתוך גולגולתה דימום שהביא, בסופו של דבר, לאירוע הפסקת הנשימה והדופק. התינוקת הועברה בשלב זה לניתוח חירום נוירוכירורגי, במטרה לנקז את הדימום התוך גולגולתי, וסופו של דבר, שכתוצאה מאירוע הפסקת הנשימה, והתמשכותו, היא נותרה עם פגיעה נוירולוגית שמתבטאת בשיתוק מוחין.

לאחר שהשלמנו את איסוף החומר הרפואי, ונועצנו במומחים מתחום הגניקולוגיה והניאונטולוגיה, נתבררו לנו, בין היתר, העובדות הבאות:

  • התברר כי השימוש בואקום מגביר את הסיכון לפגיעה בגולגולת הילוד, ובפרט את הסיכון לדימום תוך גולגולתי או גולגולתי. כי מסיבה זו, ארגון ה- FDA האמריקאי פרסם, כבר בשנות ה-90, מסמך שהתריע על האמור, ושהורה לצוותים המילדותיים בבתי החולים להקפיד ולהשגיח, בשבע עיניים, אחר מצב ילודים שעברו לידת ואקום, וזאת במטרה לזהות את הסימנים המוקדמים שיכולים ללמד על פגיעה גולגולתית.
  • התברר כי במקרה כאן הצוות המילדותי בבית החולים לא נקט כל השגחה מיוחדת אחר מצבה של התינוקת לאחר הלידה. בין היתר לא ניתנה כל תשומת לב מיוחדת לסימנים שנמצאו בבדיקתה בסמוך לאחר הלידה – צפלהמטומה, ודימומים באזור העפעפיים – ואשר צריכים היו להחשיד לפגיעה או דימום גולגולתי;
  • התברר כי במהלך משמרת הלילה התינוקת הפכה חסרת שקט, ואף פלטה מספר פעמים. אלא שלמרות שמדובר בסממן שיכול להעיד על פגיעה תוך גולגולתית, אחות משמרת הלילה נמנעה מלהזעיק את הרופא התורן שיבדוק את התינוקת, וינסה לברר מה הסיבה להתנהגותה;
  • התברר כי במהלך משמרת הלילה, המרפס בראשה של התינוקת הלך והתבלט (סממן לבצקת מוחית), אלא שאחות משמרת הלילה לא הבחינה בממצא חשוב זה;
  • התברר כי גם לאחר שהאחות איתרה את התינוקת כשהיא כחולה, וחסרת נשימה ודופק, היא נמנעה מלהתחיל מיידית במאמצי החייאה. במקום זאת, פעולות ההחייאה החלו רק כאשר רופא הילדים הגיע למקום. עיכוב זה בתחילת פעולות ההחייאה האריך בפועל את משך הזמן שבו מוחה של התינוקת לא קיבל חמצן;
  • התברר כי למרות שהתינוקת נמצאה כחולה ולא נושמת בסביבות השעה חמש לפנות בוקר, אחות משמרת הלילה סימנה בטופס ההשגחה כי מצבה היה תקין גם בשעה שש לפנות בוקר. עובדה זו העלתה סימני שאלה בנוגע להתנהלותה של אותה אחות במהלך אותה משמרת, ובנוגע למידת האמינות שיש לייחס לרישומיה בתיק של התינוקת;

בנסיבות המתוארות הגשנו בשם התינוקת, והוריה, תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים. לא מדובר היה בתביעת רשלנות רפואית בלידה, אלא בתביעת רשלנות רפואית שעניינה בטיפול ובהשגחה על התינוקת במחלקת הילודים לאחר הלידה, בין לפני שארע אירוע הפסקת הנשימה, ובין לאחריו.

התביעה הסתיימה בפשרה, זמן לא רב לאחר הגשתה, ועוד טרם שמלאו לתינוקת שלוש שנים. על פרטי הסכם הפשרה הוטל חסיון.