צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 28 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

מעל 2 מיליון ש"ח פיצוי בגין רשלנות בלידה

בפסק דין שניתן לאחרונה בת.א (שלום ת"א) 68905-06 התקבלה תביעה על רשלנות רפואית בלידה שהוגשה נגד ביה"ח לניאדו. המדובר היה בלידה בשבוע ה-39 להריון, שבמהלכה הופיעו האטות משתנות ועמוקות בניטור העוברי, ושהסתיימה בלידה של ילוד שנולד ללא נשימה, כשחבל הטבור כרוך פעמיים סביב צווארו, ושאובחן בהמשך כמי שסובל משיתוק מוחין. שיתוק המוחין הנ"ל הביא לפטירת התינוק שלוש שנים מאוחר יותר, והתביעה היתה תביעת הוריו שהוגשה בשמם שלהם, ובשם עזבונו.

במהלך השלב השני של הלידה (השלב השני הינו מהשגת הפתיחה המלאה ועד יציאת הילוד) הופיעו בניטור הדופק העוברי האטות משתנות ועמוקות. הרופא המומחה, שהיה אחראי על חדר הלידה, לא הגיע בשלב זה למיטת האם כדי להתרשם בעצמו ממצבה, ומתרשים הניטור. כך, למרות שהמיילדת עדכנה אותו בנוגע לקיומן של האטות כאמור בדופק העוברי. במקום זאת, אותו רופא העביר למיילדת הנחיה טלפונית שלפיה בשלב זה ניתן "להמתין ללא התערבות". ביהמ"ש פסק כי כבר בנקודה זו היה משום רשלנות בלידה, שכן קבלת החלטה על סמך נתונים חסרים (הרופא לא הגיע למיטת היולדת, לא עיין בתרשים הניטור, וממילא לא היו בפניו כל הנתונים) יכולה, מגיעה, כשלעצמה, כדי התרשלות.

יתר על כן. גם כאשר אותו רופא הגיע, בהמשך, למיטת היולדת, למרות שממצאי הניטור היו חמורים דיים כדי להצדיק את חילוצו הדחוף של העובר, הוא נמנע מלהורות על חילוץ דחוף כאמור, ובמקום זאת נתן ללידה להימשך עוד דקות ארוכות. בכך, קבע ביהמ"ש, היה משום רשלנות רפואית בלידה, וזאת מאחר שפרקטיקה רפואית סבירה חייבה לחלץ בנסיבות הענין את העובר מוקדם יותר.

לא היתה מחלוקת כי התינוק שנולד סבל מ-100% על רקע שיתוק מוחין. המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה: האם רשלנות רפואית בלידה היא שגרמה לשיתוק המוחין, או ששיתוק המוחין אינו נובע מאותה רשלנות בלידה.

ביהמ"ש פסק לטובת התובעים גם בסוגיה זו, בקובעו לענין זה כדלקמן:

  • בנסיבות המקרה היו סימנים שהעידו על שהילוד סבל מתשניק וממצוקה עוברית. אותם סימנים התבטאו בכריכת חבל הטבור סביב צווארו; בציון אפגר 1 בדקה ראשונה ו-2 בדקה חמישית (למרות הנשמה שניתנה לו, כשמדד זה משמש מדד מנבא אמין להתפתחות נזקים נוירולוגיים); בבדיקת דם שנלקחה מהתינוק למעלה משעה לאחר הלידה, ולאחר שהסתיימה הנשמתו הילוד, נמצא כי PH = 7.17 (לענין זה נפסק כי ביה"ח אמור היה לקחת דגימת דם מחבל הטבור כבר בסמוך לאחר הלידה, וכי מחדלו מלבצע את האמור צריך לשקול כנגדו, וכדי ללמד כי אילו נלקח מהילוד דם טבורי כבר בסמוך לאחר הלידה, הרי שהערך של בדיקת ה PH היה נמוך מ-7.0).
  • כבר בסמוך לאחר הלידה הופיעו סימנים שהעידו על פגיעה נוירולוגית, עם מעורבות של איברים שונים (טונוס גוף רפוי ללא תגובה לגירוי, פרכוסים בגיל 12 שעות, ניצפו הפרעות תפקודיות באיברים נוספים כגון כבר וכליות.
  • בדיקת CT הדגימה ממצאים פתולוגיים שמתאימים לפגיעה איסכמית, ובמהלך השנתיים הראשונות לחיי הילוד הופיעה תמונה נוירולוגית סטטית של שיתוק מוחי טטרהפלגי ספסטי.
  • לא הובאה כל ראיה למחלה או תופעה אחרת שיכולה היתה לגרום לשיתוק המוחין.

ביהמ"ש סיכם כי בתביעה זו הוכחה רשלנות רפואית בלידה שהתבטאה באי חילוצו המוקדם של התינוק, למרות ממצאים שלימדו על כך שנקלע למצוקה, וכי הוכח שהתשניק שנגרם לו, בשל אותה רשלנות בלידה, הוא שגרם לשיתוק המוחין שממנו סבל, ולפטירתו בגיל 3 שנים.

לזכות ההורים, שהגישו את התביעה בשם עזבון בנם, ובשמם שלהם, נפסק פיצוי כולל בסך 2.145 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 500,000 ש"ח. סכום הפיצוי הורכב מרכיבי הפיצוי הבאים:

  • פיצוי בגין הפסד השתכרות שנגרם להורים משך 38 החודשים שבהם התינוק היה בחיים – 3,000 ₪ X 38 חודשים = 114,000 ₪
  • פיצוי בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה שההורים הוציאו משך 38 החודשים שבהם התינוק היה בחיים – 30,000 ₪
  • פיצוי לעזבון התינוק בגין "הפסד השתכרות בשנים האבודות" – 573,005 ₪
  • פיצוי לעזבון התינוק בגין הפסד פנסיה בשנים האבודות – 47,814 ₪
  • פיצוי לעזבון התינוק בגין הכאב והסבל שנגרמו לתינוק משך 38 חודשי חייו 500,000 ₪
  • פיצוי לעזבון התינוק בגין קיצור תוחלת חיים – 850,000 ₪
  • פיצוי בגין הוצאות קבורה ואבל – 10,000 ₪