צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 28 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

תסביב השחלה לא אובחן במועד, והנערה איבדה את השחלה

משרדנו מגיש בימים אלה תביעת רשלנות רפואית, שעניינה איחור באבחון, ובמתן טיפול, במצב של תסביב שחלה אצל נערה מתבגרת. עסקינן במקרה של רשלנות רפואית גינקולוגית שגרמה לאיבוד שחלה.

תסביב שחלה – Ovarian Torsion – הינו מצב פתולוגי בו גבעול השחלה מתפתל – משתזר סביב צירו. כתוצאה מכך נפגעת אספקת הדם אל השחלה, והדבר עלול לגרום לאיסכמיה ולנמק. מדובר במצב חירום גינקולוגי, שנפוץ בעיקר אצל נערות ונשים צעירות בגיל הפוריות. אי אבחונו בזמן ואי מתן טיפול דחוף עלול להסתיים במקרים כנ"ל בנזק בלתי הפיך לשחלה. לפיכך, מרגע שתסביב שחלתי עולה באבחנה מבדלת, על הרופא לפעול לאישורו או לשלילתו בדחיפות, ובמקרה הצורך לדאוג למתן טיפול דחוף כמתחייב. אי נקיטת דרך פעולה זו יכולה לבסס עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

הליך האבחון של תסביב שחלה מבוסס על תסמינים קליניים ונתמך בממצאים סונוגרפיים ומעבדתיים.  הסימן הקליני העיקרי של התסביב הוא כאב שממוקד בבטן תחתונה. חשוב לשים לב שעוצמת הכאב בזמן התסביב יכולה להיות מושפעת משינוים במידת ההידוק של פיתול השחלה. לפיכך אין בהפחתה זמנית של רמת הכאב, כדי להעיד בהכרח על שחרור התסביב. תסמינים קליניים אפשריים נוספים הם בחילות, הקאות וחום. הופעת סימנים קליניים אלה, כולם או חלקם, אצל נערה או אישה צעירה, חייבת להחשיד לתסביב שחלתי. כאמור, אי-העלאתו של מצבה זה ולו באבחנה מבדלת יכולה ללמד על רשלנות רפואית באבחון .

על הממצאים הסונוגרפיים שעשויים להעיד על מצב של תסביב בשחלה נמנים בצקת השחלה, נוזל בחלל הדוגלס (תחתית האגן) והפרעה בזרימת הדם בשחלה (שמודגמת ע"י דופלר צבע). עם זאת, סימנים אלה משקפים, בעיקר, את השפעת השיזור על השחלה וסביבתה, ולא מדגימים את פיתול הגבעול עצמו. בהתאם , העדרם אינו מעיד, בהכרח, על אי- קיומו של תסביב בשחלה. במקרים כאלה, מצופה להמשיך בבירור לאישורו/שלילתו של החשד לתסביב, שאם לא כן- הדבר עלול להקים טענה של רשלנות רפואית.

חשוב לציין שבשנים האחרונות הליך האבחון של תסביב השחלה "שודרג" משמעותית. כך, בספרות הרפואית העדכנית תואר הסימן הסונוגרפי האופייני והמובהק ביותר לקיומו של תסביב בשחלה – Whirlpool Sign. המדובר בממצא של מעין מערבולת באזור הגבעול המפותל של השחלה ואיתורו יצביע, בסבירות גבוהה, על מצב של תסביב. לפיכך, התעלמות מסימן זה במהלך ביצוע בדיקת האולטרה סאונד למטופלת או הימנעות מלנסות ולאתרו  – מעידות על רשלנות רפואית.

הדרך המקובלת לטיפול בתסביב שחלתי היא ביצוע ניתוח לפרוסקופי דחוף לשם התרת הפיתול. על ניתוח זה להתבצע מהר ככל הניתן מרגע האבחון, שכן כל עיכוב בו מגדיל סיכון לפגיעה בלתי הפיכה בשחלה. אצל נערות ונשים צעירות בגיל הפוריות, בשל פוטנציאל הנזק לשחלה, די בחשד מבוסס לתסביב שחלה – אפילו מבלי שהודגם באולטרסאונד Whirlpool Sign – כדי להקדים ולבצע את הניתוח הנדרש.

ומן הכלל אל הפרט. במקרה שבפנינו הנערה הגיעה למיון ביה"ח באשמורת בוקר עם תלונות על כאבים ממושכים בבטן תחתונה, סיפור של הקאה וגופיף צהוב מדמם בשחלה (ממצא שהודגם, סונוגרפית, כשעתיים קודם לכן). בהקשר אחרון זה יוער כי ממצאים מסוג זה מעלים משמעותית את הסיכון לשיזור גבעול השחלה. מכל מקום, כאשר מדובר בנערה צעירה שמגיעה לביה"ח באמצע הלילה עם נתונים אנמנסטיים וקליניים כאמור לעיל, הרי שהרופאים במיון היו חייבים לחשוד שמדובר במצב חירום של תסביב שחלה. בנסיבות אלו מצופה היה לבצע לה את הבדיקות האבחנתיות המתאימות וגם להזמין לצורך בדיקתה גניקולוג תורן. עם השלמת הבירור הצריך לעניין ואישוש האבחנה של תסביב בשחלה צריך היה להקדים ולבצע לה ניתוח לפרוסקופי דחוף להתרת הפיתול.

אלא שהתנהלות הדברים במיון בפועל הייתה בגדר דוגמא מובהקת של רשלנות רפואית. הרופאים  לא עשו בפועל דבר על מנת לאבחן את מצבה של הנערה וממילא גם לא נתנו לה את הטיפול הנדרש. במשך כ- 9 שעות תמימות, מלבד בדיקת דם ושתן ו-3 מנות של משככי כאבים, לא נעשה עמה דבר במיון.  בהקשר זה יצוין כי מתן הטיפול האנלגטי בנסיבות העניין היה בגדר רשלנות רפואית. זאת, משום שהוא רק טשטש תסמינים קליניים חשובים, מבלי לטפל בשיזור השחלה עצמה. מעבר לכך, רופא הנשים הוזמן למיון על מנת לבדוק את הנערה באיחור בלתי סביר (רק בשעות הבוקר המאוחרות),   ורופאי המיון לא סיפקו לנערה והוריה כל מידע ו/או הסבר לגבי אבחנות אפשריות של מצבה, חלופות הטיפול בה והסיכון שהיא נתונה בו. גם בכך היה כדי ללמד על רשלנות רפואית.

גם אחרי שהנערה נבדקה ע"י רופא מומחה, הליך האבחון והטיפול בה לא התנהל כנדרש. כך, במסגרת בדיקת האולטרה סאונד לא נעשה כל ניסיון למצוא את ה-Whirlpool Sign, למרות שאיתורו היה מאפשר מיד לאבחן את התסביב. כך, ממצאי הבדיקה הנ"ל פוענחו, נחרצות, כתסביב שחלה חלקי, בעוד שבנסיבות העניין היה בהם, במיוחד על רקע תמונה קלינית מדאיגה, כדי להעיד על תסביב מלא. כך, ההחלטה שהתקבלה הייתה לאשפז את הנערה להשגחה, הגם שבמצבה נדרש היה לנתחה בדחיפות. התנהלותו של אותו רופא מומחה, ובמיוחד אי-התחשבותו בכל מקדמי הזהירות הצריכים לעניין והימנעותו מלהמליץ על ניתוח דחוף היו בבחינת רשלנות רפואית.

הגם שממצאי בדיקת ה-US הנוספת שבוצעה לנערה ביום הראשון לאשפוז, כמו גם תסמיניה הקליניים, לא שללו קיומו של תסביב בשחלתה, על כל המשתמע מבחינת פוטנציאל הנזק הבלתי הפיך בה – הצוות הרפואי הסתפק ב"מעקב" בלבד. אותו מעקב חסר תכלית נמשך, והניתוח המתחייב לא בוצע, גם אחרי שבערב של יום האשפוז הראשון חלה הידרדרות במצבה הקליני של הנערה. עובדה זו חמורה במיוחד, ומצביעה על רשלנות רפואית רבתי של ביה"ח, משום ששעות ספורות קודם לכך הרופאים קבעו מפורשות כי בכל מקרה של החמרה יבוצע ניתוח לשלילת סבל לשחלה. הם אפילו לא טרחו להסביר לבני משפחתה מדוע לא פעלו לפי תכנית הטיפול של עצמם .

במשך כ-60 שעות של אשפוז, על אף שכל הסימנים לתסביב מלא בשחלה היו גלויים וברורים, במקום לנתח את הנערה בדחיפות כנדרש, הרופאים רק "עקבו" אחר מצבה כש"הטיפול" בה מסתכם במשככי כאבים!  (במהלך שני ימי אשפוזה בלבד, ניתנו לה 9 מנות של תרופות אנלגטיות שונות). "נורה אדומה" לא נדלקה גם אחרי שהיה ברור כי חרף הטיפול האנלגטי המאסיבי כאביה לא חולפים וחום גופה רק עולה. כמובן שככל שנקפו השעות מבלי שהנערה קיבלה את הטיפול הניתוחי המתחייב – חלון ההזדמנות להצלת שחלתה הלך ונסגר.

בסופו של דבר, רק ביום השלישי לאשפוזה הנערה נבדקה ע"י רופא מומחה, שהבין מייד עד כמה מצבה חמור, והורה על ביצוע ניתוח לפרוסקופי דחוף. לדאבונה, הניתוח הנ"ל בוצע רק בחלוף למעלה מ-60 שעות מרגע הגעתה לביה"ח, ולאחר שלשחלתה כבר נגרם נזק בלתי הפיך.

התוצאה של ההתנהלות המתוארת לעיל , שמבטאת רשלנות רפואית הן באבחון והן בטיפול, היא שהנערה המתבגרת נותרה, הלכה למעשה, עם שחלה אחת בלבד, על כל המשתמע מכך מבחינת הפגיעה בבריאותה, תיפקודה, נשיותה דימויה העצמי וייתכן גם פוריותה.