א. שמואלי, רובינסקי ושות’ משרד עורכי דין (1)
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הגדלת הפיצוי עבור רכיב הפגיעה באוטונומיה

תוכן עניינים

קטגורית מאמרים: כללי

זה מכבר הכיר בית המשפט העליון בזכות של מטופל לקבל פיצוי עבור עצם העובדה שבמהלך טיפול רפואי לא ניתן לו כל המידע שצריך היה לתת לו בנסיבות העניין. לאחרונה, במסגרת ע"א 9936/07, הועלה, באופן משמעותי, רף הפיצוי שיש לתת למטופל במקרים מתאימים, ולהלן נתייחס לדברים.

המדובר היה בתביעת רשלנות רפואית בהריון שבמסגרתה נטען כי הרופא שעקב אחר ההריון התרשל בכך שלא נתן לאם את מלוא המידע, ואף לא היפנה אותה לייעוץ גנטי, והכל בעקבות העובדה שסקירת מערכות שבוצעה במהלך ההריון הדגימה נקודה היפואקוגנית בחדר השמאלי של לב העובר.

ההריון הרלבנטי הסתיים בלידה של תינוקת עם תסמונת דאון, ובמסגרת התביעה ביקש עורך הדין שהגיש אותה לחייב את הרופא בפיצוי בגין הנזקים הכרוכים בלידת תינוק כנ"ל.

בית המשפט קיבל ראשית את הטענה כי בנסיבות העניין היה על הרופא שביצע את מעקב ההריון למסור לאשה את מלוא המידע בנוגע למשמעות אותה נקודה היפואקוגנית, ולהפנותה לצורך כך לייעוץ גנטי מתאים.

לעניין זה נקבע כי גם אם הרופא חשב שהסיכון לתסמונת דאון שמתעורר מממצאי הבדיקה אינו אלא "רעש רקע", היה זה מחובתו של הרופא להרחיב לפרט בפני בני הזוג על מה נסמכת מסקנתו זו, ולא לנפק להם את השורה התחתונה של קביעתו.

בנסיבות העניין, כך נקבע, קיימת רשלנות רפואית בכך שהרופא לא היפנה את האם, בעקבות הממצא הנ"ל שהודגם בסקירת המערכות, לייעוץ גנטי.

מכאן, עבר בית המשפט לבחון את השאלה – האם הנזק שכרוך בלידה של תינוקת עם תסמונת דאון היה נמנע לולא הרשלנות הרפואית, כלומר אילו האשה הייתה נשלחת לייעוץ גנטי.

על שאלה זו השיב בית המשפט העליון בשלילה, בקובעו כי בנסיבות המקרה הוכח כי גם אם האישה הייתה נשלחת לייעוץ גנטי, הרי שבנסיבות העניין לא הייתה ניתנת לה המלצה לבצע בדיקת מי שפיר.

כך מצד אחד, בהתחשב בקשר החלש שיש בין הממצא הסונוגרפי המדובר לבין תסמונת דאון. וכך מצד שני, בהתחשב בעובדה שבביצוע בדיקת מי שפיר היה כדי לסכן הריון עם שלושה עוברים.

בית המשפט נדרש בנסיבות העניין לטענה נוספת שהעלה עורך הדין של התובעים. המדובר בטענה כי בתביעה של רשלנות רפואית יש לזכות את התובעים בפיצוי בגין עצם העובדה שבמהלך הטיפול הרפואי לא ניתן להם מלוא המידע הרלבנטי, וזאת גם אם לא הוכח שבמתן המידע המלא היה כדי לשנות את התוצאה.

בהתייחס לרכיב תביעה זה, המכונה בפסיקה "פגיעה באוטונומיה", ראה בית המשפט לנכון לפסוק לזכות ההורים סך של 250,000 ₪, בציינו כי הגיעה העת להעלות באופן משמעותי את רף הפיצוי בגין רכיב תביעה זה.

ראוי להדגיש כי בית המשפט פסק פיצוי כאמור, למרות שאין המדובר ב"גרעין הקשה" של פגיעה באוטונומיה, כפי שניתן למצוא בתביעות רשלנות רפואית שעוסקות בטיפול רפואי שניתן בפועל מבלי שקודם לכן ניתן למטופל מידע הכולל סיכונים, תופעות לוואי, וחלופות של הטיפול שניתן לו.

מכאן, כי פסק דין זה פותח את הדלת לפסיקת פיצוי משמעותי וגדול עוד יותר בתביעות רשלנות רפואית של פגיעה באוטונומיה שתעסוקנה בטיפול רפואי שניתן למטופל מבלי שהנ"ל קיבל, קודם לאותו טיפול, את כל המידע הרפואי הרלבנטי, ולרבות בנוגע לחלופות שעומדות בפניו.

עוד עשוי לעניין אותך

מהן זכויות המטופלים מכח חוק זכויות החולה?

עו"ד שגיא רובינסקי   חוק זכויות החולה נחקק בשנת 1996 במטרה להגדיר ולתת תוקף לזכויות המטופלים אשר קודם לכן הוגדרו ע"י הפסיקה. עיגונן של זכויות...

רשלנות רפואית בלידה שגרמה לתשניק סב לידתי ופגיעה רב מערכתית של ילוד

עו"ד שגיא רובינסקי משרדנו הגיש לאחרונה תביעת רשלנות רפואית בגין לידת תאומים, שהסתיימה בפגיעה רב מערכתית חמורה ובלתי הפיכה של אחד מהם. הרשלנות שיוחסה לצוות...
תביעה

היקף חובת הגילוי הרפואית

בע"א 2342/09 נדונו הנסיבות הבאות: יולדת עם תאומים הגיעה ללידה. התאום הראשון היה במנח ראש, והתאום שני במנח רוחבי...