"פגיעה באוטונומיה" הינו שמו המשפטי של ראש נזק עצמאי בתביעות של רשלנות רפואית. מדובר בראש נזק שמבטא את עצם הפגיעה שנגרמת למטופל שלא קיבל מרופאו מידע מתאים בנוגע למצבו, או שלא קיבל מידע בנוגע לסיכון שהיה כרוך בחלופת טיפול כזו או אחרת.
הפיצוי עבור פגיעה באוטונומיה
הפיצוי בגין ראש נזק זה יכול להינתן בנוסף לכל נזק אחר שנגרם למטופל בפועל. כך, למשל, בתביעה על רשלנות רפואית בלידה, שהתבטאה בכך שהאפשרות של ניתוח קיסרי לא הוצעה ליולדת (למרות נסיבות של סיכון עוברי מוגבר), הרי שבנוסף לפיצוי שייפסק בגין הנזקים שנגרמו לילוד, היולדת יכולה לתבוע פיצוי נוסף בגין עצם "הפגיעה באוטונומיה" שנגרמה לה בשל כך שלא ניתנה לה הזכות לקבל החלטה מושכלת על מה ייעשה בגופה.
תביעות פגיעה באוטונומיה
הפיצוי בגין ראש הנזק של "פגיעה באוטונומיה" הפך בשנים האחרונות לפיצוי משמעותי. להלן מספר דוגמאות של תביעות רשלנות רפואית שנדונו בפסיקת ביהמ"ש העליון, ושבהם נפסק למטופל פיצוי משמעותי בגין עצם "הפגיעה באוטונומיה" שלהם:
- בע"א 8126/07 ברוריה צבי נ' ביקור חולים (פס"ד מ-2010) ביהמ"ש העליון התייחס לתביעה על רשלנות רפואית בלידה שעסקה בקרע רחמי שנוצר אצל יולדת במהלך לידה. נתברר כי ליולדת ניתן במהלך הלידה פיטוצין (תכשיר להגברת התכווצויות הרחם), מבלי שהוסבר לה כי השימוש בפיטוצין כרוך בסיכון מוגבר להיווצרות קרע רחמי. בנסיבות אלו, ובגין אי מתן ההסבר, נפסק ליולדת פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין עצם "הפגיעה באוטונומיה" שלה, וזאת הגם שלא הוכח כי הקרע הרחמי שנגרם לה היה נמנע אילו המידע הנ"ל נמסר לה במהלך הלידה.
- בע"א 9936/07 ויינשטיין נ' ד"ר ברגמן (פס"ד מ-2011) ביהמ"ש העליון דן בתביעה על רשלנות רפואית בהריון, שעסקה בבדיקת אולטרא סאונד שבה הודגמה נקודה היפר אקוגנית בחדר השמאלי של לב העובר. דו"ח הבדיקה המליץ על יעוץ גנטי. מנגד, הרופא המטפל שעקב אחר ההריון הרגיע את האם, ואמר כי בנסיבות אלו אין צורך ביעוץ גנטי. בהסתמך על דבריו, האם נמנעה מלהמשיך בבירור הענין. בסופו של דבר, לאחר הלידה התברר כי מדובר בתינוקת שלוקה בתסמונת דאון. בעקבות האמור הוריה של התינוקת הגישו נגד הרופא המטפל תביעה על הולדה בעוולה. לעניננו חשוב כי בפרשה זו נפסק לאם פיצוי בסך 250,000 ₪ בגין עצם "הפגיעה באוטונומיה" שנגרמה לה עקב כך שרופאה המטפל לא הביא בפניה את כל המידע הצריך לענין, וממילא מנע ממנה את האפשרות לבחור אם לבצע בדיקות נוספות (ובהן בדיקת מי שפיר), ואם לסיים את ההריון בהפלה.
- בע"א 9636/10 ניסנבאום נ' ד"ר יצחק זיסמן (פס"ד מ-2012) ביהמ"ש העליון דן בתביעת רשלנות רפואית של אדם שבעקבות צינתור לבבי איבחוני, לקה באירוע מוחי, והפך נכה. ההפניה לצינתור ניתנה 3 שבועות טרם ביצועו, כשלענין זה נפסק כי רופאו של המטופל לא הסביר לו, כנדרש, על הסיכון שכרוך בביצוע הצינתור. גם העובדה שבבוקר הצינתור המטופל הוחתם על טופס הסכמה לא סייעה למוסד הרפואי. לענין זה נקבע שבמקרה של טיפול רפואי שאין צורך דחוף בביצועו (וכאן המטופל הופנה לצינתור 3 שבועות קודם לכן), אין לראות בהסכמה שניתנת ע"י המטופל "בפתח חדר הניתוח" משום הסכמה. בנסיבות אלו, ובגין עצם "הפגיעה באוטונומיה" שלו, נפסק למטופל פיצוי בסך 150,000 ₪.
- בע"א 4576/08 בן צבי נ' היס (פס"ד מ-2011) נדונה תביעת רשלנות רפואית ייחודית, שנגעה לכך שבמכון לרפואה משפטית בוצעה נתיחה בגופה, מבלי לקבל תחילה את הסכמת בני המשפחה, וכש-7 שנים מאוחר יותר אף התברר כי לאחר הנתיחה הושארו במכון חלקים מהגופה, שלא נקברו עם הגופה עצמה. אלמנתו ושתי בנותיו של המנוח, שבגופתו דובר, הגישו בנסיבות אלו תביעה נגד המכון לרפואה משפטית, ונפסק להן פיצוי כולל בסך 500,000 ₪ (300,000 ₪ לאלמנה + 100,000 ₪ לכל אחת משתי הבנות) בגין ראש הנזק של "פגיעה באוטונומיה".
