א. שמואלי, רובינסקי ושות’ משרד עורכי דין (1)
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הסכמה מדעת לטיפול רפואי

הסכמה מדעת הינה תנאי הכרחי ומהותי טרם ביצוע הליך רפואי.   העדר קבלת הסכמה מדעת מן המטופל ( או אפוטרופסו) עלול להקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית ואף להיחשב, כתקיפה. סוגיית ההסכמה מדעת לטיפול רפואי הינה בעלת חשיבות רבה כפי שהובהר על ידי המחוקק,  וכך גם צריכים לראות אותו הצוותים הרפואיים.

במאמר זה נתייחס לשאלות – מהי הסכמה מדעת? מהם הפרטים שעל הרופא למסור לצורך קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי? האם הסכמה מדעת חייבת להינתן בכתב ? מה המשמעות של העדר קבלת הסכמה מדעת? בהמשכו של מאמר זה  נסקור פסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון בנושא הסכמה מדעת לטיפול רפואי המלמד את המגמה בנושא זה.

 

מהי הסכמה מדעת?

חוק זכויות החולה (פרק ד' לחוק)  קובע כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן המטופל הסכמה מדעת. מהי משמעות המושג  'הסכמה מדעת'? הכוונה שבפני המטופל עמד מלוא המידע הנדרש  על מנת לקבל החלטה ולהסכים לטיפול הרפואי. על מנת שיהיה בפני המטופל את כל המידע על הרופא מוטלת החובה לספק לו את המידע הדרוש, לרבות הסיכונים הכרוכים בביצוע הפעולה, כמפורט להלן.

 

מהו המידע הדרוש כדי לתת הסכמה מדעת לטיפול רפואי?

מהם הפרטים שעל הרופא למסור לצורך קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי?

החוק קובע ומגדיר באופן מפורט אילו פרטים על הרופא למסור למטופל בטרם הטיפול הרפואי. נמנה להלן דוגמא לפרטים אשר בהתאם לחוק זכויות החולה על המטפל למסור למטופל לצורך קבלת הסכמה מדעת טרם ביצוע הטיפול הרפואי:

האבחנה בנוגע למצבו הרפואי של המטופל;

תיאור הטיפול הרפואי המוצע, מטרתו, התועלת הצפויה ממנו וסיכויי הצלחתו;

הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, וכאב;

סיכויים וסיכונים בביצוע  טיפולים חלופיים או היעדר כל טיפול;

עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני;

לכך יש להוסיף כי באופן כללי לצורך קבלת הסכמה מדעת של מטופל על הצוות הרפואי להעניק לו כל מידע רפואי הנחוץ לו באופן סביר על מנת לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.

 

אופן מתן הסכמה מדעת – הסכמה מדעת בכתב

הסכמה מדעת יכולה להינתן בכתב, בעל פה או בהתנהגות. עם זאת, החוק מונה רשימה של הליכים רפואיים מסוימים אשר מחייבים מתן הסכמה מדעת בכתב כמו למשל ניתוח. טרם ביצוע ניתוח על הצוות הרפואי להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת להרדמה וכן טופס הסכמה מדעת לניתוח המפרטים את תמצית ההסבר שניתן למטופל. בלעדי קבלת הסכמה מדעת בכתב לא ניתן לבצע את ההליך הכירורגי, אלא במקרים חריגים שמונה החוק.

כמו כן, על טופס ההסכמה מדעת למנות את כל הסיבוכים העיקריים האפשריים כתוצאה מהניתוח. יתרה מכך, על טופס ההסכמה להיות יעודי ככל הניתן לפעולה העתידה להתבצע .

יש להדגיש , שגם אם חתם המטופל על טופס הסכמה מדעת לטיפול רפואי עדיין הדבר אינו  מהווה ראיה למתן הסכמה מדעת. מלבד החתימה על הטופס, על המטופל לקבל מענה לשאלותיו, הסבר על המהות של הניתוח, הסיבוכים והסיכונים ואף דיון בחלופות הטיפול האפשריות. לכן חתימה על טופס הסכמה מדעת היא הכרחית הכרחי אך אינה חזות הכל, ואין בה בלבד כי להוות אינדיקציה  לקבלת הסכמתו המלאה של המטופל.

 

רשלנות רפואית כתוצאה מהעדר קבלת הסכמה מדעת

המחוקק הבין את חשיבות קבלת הסכמה מדעת מראש טרם  ביצוע הליך רפואי ולכן מכיר בכך שהפרת הדין ואי קבלת הסכמה מדעת לפני הליך רפואי עלולים להוות רשלנות רפואית אשר בהתקיים יסודות העוולה עשויה לזכות את התובע בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו.

בנוסף העדר קבלת הסכמה מדעת להליך רפואי יכולה להתפרש גם כתקיפה.  פקודת הנזיקין קובעת כי תקיפה הינה הפעלת כוח מכל סוג שהוא נגד גופו של אדם, וזאת שלא בהסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית. מהגדרה זו נגזר, כי במקרה בו ניתן לאדם טיפול רפואי בלא הסכמתו, או לאחר קבלת הסכמתו שלא כדין, הרי שלכאורה מהווה טיפול רפואי זה משום תקיפה.

לכן חשוב מאוד במקרה בו מטופל  לא קיבל את מלוא המידע הדרוש לפני קבלת ההליך הרפואי  או שקיבל מידע אך לא חתם על טופס הסכמה מדעת, או שחתם על טופס הסכמה מדעת אך לא קיבל את מלוא המידע הדרוש, או שסבור שבדרך כזו או אחרת הסכמה לא ניתנה מדעת, עליו להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית  ובקיא בתחום לבחינת עובדות המקרה הספציפי, בהקדם האפשרי וללא דיחוי.

 

פרשה מייצגת שהגיעה לפתח בית המשפט העליון בנושא הסכמה מדעת

כדי להדגים את הדברים בחרנו בפרשה שנדונה בבית המשפט העליון ( באותו עניין המדובר היה בילדה שנותחה לטיפול בשלפוחית השתן. כתוצאה מהניתוח נוצר נקב בדופן שלפוחית השתן, עובדה שגרמה לילדה נכות וסבל, ואילצה אותה ללכת משך שנים כשלגופה מחוברת דרך קבע שקית ריקון  לניקוז השתן. פסק הדין התמקד בהסבר שניתן להורי הקטינה טרם ניתנה הסכמתם לניתוח. אמה של הילדה העידה כי ערב הניתוח היא ניהלה עם הרופא המטפל שיחה, ושאלה אותו מהו הטיפול המוצע על ידו. הרופא השיב כי קיימות שתי דרכים לנתח: אפשרות אחת לבצע “ניתוח גדול”, כלשונו, אך שעלול לגרום  בעיה קוסמטית. אפשרות שנייה הינה לבצע "ניתוח קטן" ומחוסר סיכון, כלשונו, כשלאם נאמר כי זה הניתוח שיבוצע בילדה. בפועל, כאמור, גרם ה“ניתוח קטן” נזק גדול, ורק אז נודע להורים כי אותו “ניתוח קטן" היה כרוך בסיכון שגרתי וידוע של יצירת נקב בדופן השלפוחית. למעשה, התברר כי בשלושה מתוך ארבעה עשר ניתוחים, שבוצעו קודם לכן על ידי אותו רופא, נוצר במהלך הניתוח נקב בשלפוחית השתן – ממש כפי שקרה גם במקרה הנדון.

 

פסיקת בית המשפט העליון

בנסיבות העניין, ומשהוכח כי האם לא קיבלה טרם הניתוח כל הסבר באשר לסיכון השגרתי שהיה כרוך באותו "ניתוח קטן", פסק בית המשפט כי ההסכמה שנתנו ההורים לניתוח בתם – אינה מהווה מתן  הסכמה מדעת, וכי בנסיבות העניין, הניתוח של הילדה היווה  "תקיפה". כתוצאה מהאמור חויבו משרד הבריאות והרופאים המעורבים לפצות את ההורים ואת ילדתם הקטינה בסכומי כסף ניכרים.

 

לסיכום

קבלת הסכמה מדעת היא תנאי הכרחי בלעדיו לא ניתן לקיים הליך רפואי ומכאן החשיבות שהמחוקק ובתי המשפט בחרו להעניק לערך של חירות הפרט והאוטונומיה של המטופל על גופו. פנו אל משרד א. שמואלי, רובינסקי ושות' לצורך בחינת עובדות המקרה שלכם, הערכת סיכויי התביעה והאפשרות לקבלת פיצויים.

 

עוד עשוי לעניין אותך

פסק דין, תביעה

שוחרר מביה"ח לפני שתשובת התרבית התקבלה, ונפטר

לדימיר אושפז בביה"ח לצורך ניתוח מעקפים בלב. מהלך החלמתו בביה"ח היה תקין, אלא ששמונה ימים לאחר הניתוח חומו עלה...

750,000 ₪ להורי העובר שנפטר ברחם אמו

עו"ד שגיא רובינסקי בימים אלה סיימנו תביעה בגין רשלנות רפואית, שהובילה לפטירת העובר ברחם אמו ממש בסוף הריונה. אם לתמצת במשפט אחד את רשלנות הצוות

ביה"ח שיבא חוייב לשלם סך של 1.9 מליון ₪ ליולדת עם קרע עמוק שנוצר בעקבות לידת ואקום

עו"ד אבי שמואלי בפס"ד שניתן לאחרונה בביהמ"ש המחוזי מרכז (ת.א 17026-12-18) התקבלה תביעה נוספת של יולדת שיוצגה ע"י משרדנו וסבלה מקרע רקטלי עמוק בעקבות רשלנות