צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 30 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

הסכמה מדעת

מה זה הסכמה מדעת?

מעט מוזר לדבר על תקיפה בהקשר של טיפול רפואי, ואולם הדין קובע כי בנסיבות מסוימות גם טיפול רפואי יכול להוות תקיפה.

כך, פק' הנזיקין קובעת כי תקיפה הינה הפעלת כוח מכל סוג שהוא נגד גופו של אדם, וזאת שלא בהסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית.

מהגדרה זו נגזר, כי במקרה בו ניתן לאדם טיפול רפואי בלא הסכמתו, או לאחר קבלת הסכמתו שלא כדין, הרי שלכאורה מהווה טיפול רפואי זה משום תקיפה.

מתי נאמר כי אדם לא נתן הסכמתו כנדרש לביצוע הטיפול הרפואי?

חוק זכויות החולה מספק לנו כיום תשובה מפורשת לשאלה זו.

חוק זה קובע כי כעיקרון אין לתת למטופל טיפול רפואי, אלא אם כן נתן לכך המטופל "הסכמה מדעת". ללא "הסכמה מדעת", שניתנה על ידי המטופל עוד בטרם הטיפול, ייחשב הדבר כרשלנות רפואית, ובמקרים מתאימים אף יסווג כתקיפה.

החוק קובע ומגדיר באופן מפורט אילו פרטים על הרופא למסור למטופל בטרם הטיפול הרפואי, כאשר באם לא נמסרו למטופל הפרטים הנ"ל הרי שההסכמה שניתנה על ידו לביצוע הטיפול אינה הסכמה, והטיפול הרפואי בו יהווה תקיפה.

הפרטים אשר בהתאם לחוק על המטפל למסור למטופל טרם קבלת הסכמתו לביצוע הטיפול

  • האבחנה בנוגע למצבו הרפואי של המטופל;
  • תיאור הטיפול הרפואי המוצע, מטרתו, התועלת הצפויה ממנו וסיכויי הצלחתו;
  • הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, וכאב;
  • סיכויים וסיכונים של טיפולים חלופיים או היעדר כל טיפול;
  • עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני;
  • ובקיצור – כל מידע רפואי הנחוץ למטופל באופן סביר על מנת לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.

פרשה מייצגת שהגיעה לפתח בית המשפט העליון

כדי להדגים את הדברים בחרנו בפרשה שנדונה בבית המשפט העליון (ע"א 81,67/66). באותו עניין המדובר היה בילדה שנותחה בשלפוחית השתן.

כתוצאה מהניתוח נוצר נקב בדופן השלפוחית, עובדה שגרמה לילדה נכות וסבל, ואילצה אותה ללכת משך שנים כשלגופה מחובר דרך קבע מיכל חיצוני לניקוז השתן.

פסק הדין התמקד בהסבר שניתן להורי הקטינה טרם ניתנה הסכמתם לניתוח.

אמה של הילדה העידה כי ערב הניתוח היא ניהלה עם הרופא המטפל שיחה, ושאלה אותו מהו הטיפול המוצע על ידו.

הרופא השיב כי קיימות שתי דרכים לנתח: אפשרות אחת לבצע “ניתוח גדול”, כלשונו, אך מחוסר סכנה, מלבד בעיה קוסמטית. אפשרות שנייה הינה לבצע "ניתוח קטן" ומחוסר סיכון, כלשונו, כשלאם נאמר כי זה הניתוח שיבוצע בילדה.

בפועל, כאמור, גרם ה“ניתוח קטן” נזק גדול, ורק אז נודע להורים כי אותו “ניתוח קטן" היה כרוך בסיכון שגרתי וידוע של יצירת נקב בדופן השלפוחית.

למעשה, התברר כי בשלושה מתוך ארבעה עשר ניתוחים, שבוצעו קודם לכן על ידי אותו רופא, נוצר במהלך הניתוח נקב בשלפוחית השתן – ממש כפי שקרה גם הפעם.

פסיקת בית המשפט העליון

בנסיבות העניין, ומשהוכח כי האם לא קיבלה טרם הניתוח כל הסבר באשר לסיכון השגרתי שהיה כרוך באותו "ניתוח קטן", פסק בית המשפט כי ההסכמה שנתנו ההורים לניתוח בתם – לא הייתה הסכמה, וכי בנסיבות העניין, הניתוח של הילדה היווה משום "תקיפה".

כתוצאה מהאמור חויבו משרד הבריאות והרופאים המעורבים לפצות את ההורים ואת ילדתם הקטינה בסכומי כסף ניכרים.

ייעוץ רשלנות רפואית
צרו עמנו קשר לקבלת ייעוץ משפטי ללא עלות »
מענה תוך 24 שעות • 100% דיסקרטיות

הסכמה מדעת בתביעות שניהלנו