לכל עובר קצב גדילה משלו, ועל הרופא שמבצע את מעקב ההריון לעקוב, ולוודא, כי קצב גדילתו של העובר ברחם תואם את המצופה. לשם כך, הרופא חוזר ומעריך לאורך ההריון את משקל העובר, כמו גם את היקף בטנו. כך, למשל, עובר שהערכת משקלו עמדה לאורך ההריון על אחוזון 60%, ושבבדיקות הבאות יורדת לאחוזון 30%, ייחשד כעובר שסובל מפיגור גדילה תוך רחמי, והוא הדין בעובר שהיקף בטנו נמוך משמעותית לגיל ההריון. ממצאים שמחשידים לפיגור גדילה תוך רחמי מחייבים מעקב, ובירור מתאים, ובמקרים מתאימים אף חילוץ מוקדם של העובר מהרחם לפני שייגרם לו נזק בלתי הפיך.
פיגור גדילה תוך רחמי (IUGR) בתביעות שניהלנו
4 מאי 2017
רשלנות רפואית בהריון תאומים שגרמה לשיתוק מוחין
עו"ד אבי שמואלי 22 פברואר 2017
22 יולי 2014
