לידה שקטה

המונח לידה שקטה (ובאנגלית: "Still birth") מתאר לידה של עובר מת, כלומר לידה של עובר שנפטר ברחם אמו לפני שיצא לאוויר העולם, וככזה נולד "בשקט" מבלי להשמיע את הצעקה הראשונה המצופה מכל ילוד חי.

הדין בישראל

בהתאם לדין בישראל, הוריו של עובר כנ"ל שנפטר ברחם אמו בעקבות רשלנות רפואית (או עוולה נזיקית אחרת) זכאים לתבוע בבית המשפט פיצוי בגין הנזקים הבאים שנגרמו להם:

  • פיצוי עבור הכאב והסבל של ההורים שנובע מפטירת עוברם, ואובדן פרי בטנם.
  • פיצוי עבור הנזק וההוצאות הכלכליות שההורים הוציאו בהריון שהסתיים בפטירה.
  • פיצוי עבור הנזק וההוצאות הכלכליות שההורים הוציאו בהריון שלאחר מכן.
  • ככל שלמי מההורים, ובפרט לאם, נגרמה פגיעה נפשית של ממש בעקבות האמור, הרי שפגיעה כנ"ל מזכה בפיצוי נוסף.

כדי לבסס תביעה שעילתה לידה שקטה יש להוכיח, בנוסף לקיומה של רשלנות רפואית, שאלמלא אותה רשלנות, ניתן היה להקדים וליילד את הילד חי.

לפיכך, תביעות בנוגע ללידה שקטה נוצרות, בד"כ, כאשר הפטירה העוברית מתרחשת במחצית השניה של ההריון, ובפרט לאחר שבוע 24 להריון שאז העובר נחשב "בר חיות" לחיים מחוץ לרחם.

בהתאם, בכל מקרה של פטירה עוברית שמתרחשת לאחר השבוע ה-24 להריון, מומלץ לבחון אם אין המדובר במקרה של רשלנות רפואית באבחנה או בטיפול במצב שאלמליה ניתן היה להציל את העובר.

אבחנה בין לידה שקטה לבין פטירה של התינוק בסמוך לאחר הלידה

כאשר מדובר במקרה שבו התינוק נולד עם סימן חיים, ושפטירתו התרחשה רק לאחר הלידה, מדובר לפי הדין הישראלי בסיטואציה שונה. במקרה זה, התובע בתביעת הרשלנות הרפואית יהיה עזבון התינוק עצמו (התביעה תוגש כמובן באמצעות הוריו כיורשים), והנזקים וסכומי הפיצוי שניתן יהיה לתבוע יהיו כמפורט להלן:

                 פיצוי עבור הכאב והסבל שנגרם לתינוק עצמו, כמו גם עבור קיצור תוחלת חייו.

                 פיצוי כלכלי שיבטא חלק מההשתכרות הכלכלית הפוטנציאלית שנמנעה מהתינוק.

דוגמאות לתיקי לידה שקטה

במסגרת ההתמחות של משרדנו בתיקי רשלנות רפואית בהריון ובלידה, טופלו במשרדנו בהצלחה מספר רב של תיקי לידה שקטה, כולל בתיק תקדימי במסגרתו נפסק לזכות ההורים סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק עד כה בישראל בתביעות כנ"ל.

להלן מס' דוגמאות בנוגע לתיקי לידה שקטה שטופלו בהצלחה במשרדנו:

משרדנו ייצג אם (ובן זוגה) שהרתה לראשונה קרוב לגיל 40, כאשר הפטירה העוברית עצמה התרחשה בשבוע ה-39+

מעקב ההריון במקרה זה היה תקין לחלוטין, והאם פנתה למיון המיילדותי בביה"ח בשבוע ה-39 בעקבות הפחתת תנועות עובר.

במיון המיילדותי הוחלט לשחרר אותה בחלוף מס' שעות מבלי לבצע לה בדיקת אולטרא סאונד כמתחייב, ועם הנחיה לחזור לביקורת בחלוף 3 ימים.

כאשר האם חזרה לביה"ח לביקורת, בחלוף יומיים, אז התברר שהעוברית שברחמה נפטרה בתוך פרק זמן זה.

התביעה שהגשנו במקרה זה הגיעה עד לשלב של פסה"ד, ובמסגרתו נמצאה רשלנות רפואית בהתנהלות חדר המיון המיילדותי, ונפסק לטובת האם ובן זוגה פיצוי בסך כולל של כ-1.4 מליון ש"ח (האם לא הצליחה להרות באופן טבעי פעם נוספת, ונזקקה להליכי פונדקאות כדי להביא לאחר מכן זוג תאומים לעולם).

אחד מגורמי הסיכון שזכו, באופן תקדימי, להתייחסות בפס"ד זה היה גילה המבוגר יחסית של האם, והסיכון העוברי המוגבר שנגזר מכך.

פסק דין נוסף שהושג ע"י משרדנו בתיק של לידה שקטה עסק בבני זוג שאיבדו את התינוקת הבכורה שלהם בשבוע ה-33 להריון

במקרה זה נקבע כי הפטירה העוברית נבעה מכולסטזיס הריוני אימהי שלא זכה למעקב וניטור שתואמים את רמת הסיכון העוברי במצב זה.

הפיצוי הכולל שנפסק להורים בתיק זה עמד על כ-850,000 ש"ח (עוד קודם למועד פסה"ד להורים נולדו שתי בנות נוספות).

בתביעה נוספת של לידה שקטה שהסתיימה בהצלחה ייצגנו בני זוג שאיבדו, בשבוע ה-36 להריון, אחד מתוך שני תאומים-עוברים זכרים

דובר בהריון "יקר" שהושג בהליכי הפרייה חוץ גופית, והרשלנות הרפואית במקרה זה התבטאה בכך שרופאי המיון המיילדותי שאליהם האם הגיעה לצורך מעקב החל בשבוע ה-35 (עקב תופעה של פערי גדילה הולכים וגדלים בין התאומים) לא אשפזו אותה, ולא הורו על ביקורות ומעקב תכופים כנדרש, עובדה שהובילה בסופו של דבר לפטירה של התאום הקטן ברחם אמו.

התביעה הסתיימה בהסכם פשרה חסוי מחוץ לכותלי בית המשפט, ובמסגרתו שולם להורים סכום פיצוי משמעותי.

בתביעה אחרת שהוגשה ע"י משרדנו בנוגע למקרה של לידה שקטה, יולדת הגיעה לחדר המיון בביה"ח עם צירי לידה בשבוע ה-40

בדיקות ניטור ואולטרא סאונד שבוצעו בקבלתה לימדו שהעוברית במצב תקין, ומאחר שהלידה היתה בתחילתה, היולדת הושארה במיון המיילדותי ולא הוכנסה עדיין לחדר הלידה.

חיבורה מחדש למכשיר הניטור נעשה רק בחלוף למעלה מ-6 שעות, ואז התברר כי העוברית נפטרה בינתיים ברחם בשל כריכת חבל טבור סביב צוארה.

במסגרת התביעה טענו לכך שחוסר המעקב אחר מצב העוברית משך פרק זמן כה ממושך שבו היולדת בבית החולים היווה משום רשלנות רפואית בלידה.

התביעה הסתיימה בהסכם פשרה במסגרתו שולם להורים סכום משמעותי.

עוד תביעה שעניינה לידה שקטה שהתרחשה בשבוע 41+, אצל אם בת 43, עם חשד לסכרת הריון

התביעה מתנהלת בימים אלו בבית המשפט, נעדכן בתוצאותיה מיד לאחר שהתיק יסתיים…

מידע והנחיות להורים במצב של לידה שקטה

להלן מידע, והנחיות חשובות, בנוגע לחובות שמוטלות על בתי החולים, ולהתנהלות ההורים מולם במצב של לידה שקטה:

  • במקרים רבים, במהלך אשפוז היולדת לאחר לידה שקטה, ההורים מתבקשים לתת הסכמתם לביצוע נתיחה של גופת העובר, וזאת כדי לאפשר בירור מיטבי של הסיבות שגרמו לפטירתו.

 

סירוב של ההורים לביצוע נתיחה כנ"ל עלול לשמש כנגדם ככל שיגישו בהמשך תביעת רשלנות רפואית, וביה"ח יוכל לטעון כי בסירובם ההורים מנעו את האפשרות להתחקות אחר סיבות הפטירה ומלברר האם יתכן שהפטירה נבעו מסיבות שאינן קשורות בכל רשלנות רפואית.

 

מסיבה זו, מומלץ שגם אם שיקולי דת עקרוניים הם שעומדים בבסיס סירוב ההורים מלבצע נתיחה, הם לא ימהרו לסרב לנתיחה של גופת העובר, מבלי לקיים תחילה התיעצות דחופה עם עו"ד שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה.

 

בכל מקרה, גם אם הסירוב לביצוע הנתיחה הנתיחה נובע מטעמים עקרוניים של דת, חשוב מאוד שההורים ידונו מול ביה"ח באפשרות לבצע בגופת התינוק כל בדיקה לא פולשנית שיכולה לסייע לבירור סיבת פטירתו (רנטגן, MRI, מעבדה, בדיקת שליה וכיוב'), ולדרוש כי פרטי הדיון הנ"ל יועלו על הכתב בתוך התיק, וכי יירשם שההורים הסכימו לביצוע כל הבדיקות האפשריות ככל שהדבר עולה בקנה אחד עם דתם.

 

  • בכל מקרה של לידה שקטה (כמו בכל מקרה אחר של אשפוז בבית חולים שבמהלכו נוצר או התגלה נזק) רצוי שבסמוך לאחר האשפוז היולדת תגיע למח' רשומות רפואיות בביה"ח ותבקש לקבל צילום מלא של כל המסמכים שמצויים בתיק הלידה שלה, ובתיק הילוד (ככל שהילוד נולד בחיים).

 

  • חשוב לדעת שבמקרה שפטירת העובר מתרחשת לאחר השבוע ה-22 להריון, או שמשקל העובר שנפטר עולה על 500 גרם, בית החולים חייב למלא ולהעביר למשרד הבריאות טופס דיווח על עובר מת, ובמסגרתו לציין, בין היתר, את סיבת הפטירה.

הוריו של העובר, זכאים לדרוש מבית החולים לקבל לידם העתק מטופס דיווח זה, ומומלץ לדרוש בפועל העתק מטופס זה.

 

  • ככלל, בכל סיטואציה של פטירה שקטה מומלץ להקדים ולפנות ליעוץ אצל עו"ד מוקדם ככל האפשר לאחר הפטירה של העובר, וזאת כדי שיבדוק אם הפטירה העוברית היתה ניתנת למניעה, והאם קיימת היתכנות להגשת תביעה בנושא רשלנות רפואית בהריון או בלידה.

 

  • מידע רלבנטי נוסף ניתן למצוא בחוזר משרד הבריאות מס' 1/2019 שעוסק ב"טיפול במצבי אובדן הריון."

 

עוד עשוי לעניין אותך

תביעה

אפיזיוטומיה מדיאנית שגרמה לקרע דרגה 3 או 4

תביעת רשלנות רפואית בלידה חדשה של יולדת עם קרע דרגה 3 או 4 בלידה הוגשה ע"י משרדנו היום. הפעם מדובר במקרה של קרע שנגרם עקב
תביעה

רשלנות רפואית בביצוע בדיקת MRI בהריון - תביעה חדשה

להלן עדכון בנוגע לתביעה נוספת של רשלנות בהריון שהוגשה ע"י משרדנו לאחרונה בשמו של קטין שסובל מתסמונת גנטית קשה שמתבטאת בפתולוגיות שונות במבנה מוחו ובתסמינים
תביעה

ניתוח עיניים שבוצע ללא הסכמה מדעת

דובר בניתוח להסרת משקפי רוחק ראיה (ניתוח "לאסיק"), שבוצע למטופל בן 42 בשנת 1999. הניתוח לא הביא לכל שיפור במצב רוחק הראיה, ובעקבותיו...