א. שמואלי, רובינסקי ושות’ משרד עורכי דין (1)
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פטירה עוברית במהלך השראת לידה

תוכן עניינים

קטגורית מאמרים: רשלנות רפואית בלידה

עו"ד אבי שמואלי

בימים אלו מוגשת ע"י משרדנו תביעת רשלנות רפואית חדשה שענינהּ בפטירה תוך רחמית, טרגית מיותרת וניתנת למניעה, של עוברית בשלה ובריאה. הפטירה התרחשה בסמוך לפני לידתה (בשבוע 39+ להריון), וכאשר אמה נמצאת תחת אשפוז ביחידת ה–High Risk של ביה"ח, תוך כדי הליך השראת לידה.

להלן עיקרי הדברים:

  • השראת לידה הינה הליך שמטרתו לגרום להליך הלידה להתחיל. השראת לידה יכולה להיעשות  באמצעים מיכאניים (דוגמת החדרת קטטר/בלון לצואר הרחם וניפוחו), ובאמצעים תרופתיים שכוללים הורמונים שיוצרים צירי לידה ו/או גורמים להבשלה של צואר הרחם.

 

  • במקרה זה היולדת אושפזה בביה"ח לצורך השראת לידה בשל כך שההריון הגיע לשבוע 39+, צואר הרחם שלה לא היה עדיין 'בשל', והאמצעי שנבחר לכן היה תכשיר בשם פרוסטגלנדין 2E או בקיצור 'פרופס' או 2PGE. מדובר בתכשיר שמוחדר דרך הנרתיק ושמשחרר הורמון מסוים במטרה לגרום להבשלה של צואר הרחם, ולהיווצרות פתיחה וצירי לידה.

 

לעניננו חשוב שאחד הסיכונים המוכרים של השימוש בתכשיר הינו היווצרות מצוקה עוברית, בין כתוצאה מפעילות צירית מוגברת ובין שלאט, ובפרט בשעה שעתיים הראשונות שלאחר החדרת התכשיר. מסיבה זו אין להשתמש בתכשיר זה אלא במסגרת של אשפוז, וההנחיות הרלבנטיות כוללות את ההנחיה לחבר את היולדת, בתוך 1/2 השעה הראשונה או השעה הראשונה מהחדרת התכשיר, למוניטור שיעקוב וירשום את הדופק העוברי ופעילות הצירים.

  • בעניננו, לא רק שהיולדת לא חוברה כמתחייב לכל מוניטור משך למעלה משעתיים שחלפו מאז החדרת התכשיר, אלא שהחדרת התרשים נעשתה דווקא באישון לילה (בשעה 03:00 לפנות בוקר) כאשר היולדת עצמה מנומנת או ישנה, וכאשר משך למעלה משעתיים שלאחר מכן איש מאנשי הצוות לא ניגש לבדוק אותה, ולכל הפחות לשאול למצב ולאופן מתחושתה את תנועות העובר.

 

  • רק בחלוף למעלה משעתיים מהחדרת התכשיר, אחת מהאחיות נפנתה לבדוק את מצב דופק העובר, ואו  אז התגלה כי בשלב זה העוברית נפטרה בינתיים בתוך הרחם. היולדת הועברה לאחר מכן לחדר הלידה, ושם נדרשו כ-18 שעות נוספות עד שגופת העוברית נפלטה בחוצה בהליך שקרוי לידה שקטה מאחר שבסיומו, ובניגוד לכלל, לא נשמע הבכי המוכר בעת לידה של תינוק חי ובריא.

 

  • בדיעבד התברר כי הפטירה העוברית התרחשה בעקבות ארוע של הידוק או ליפוף של חבל הטבור סביב אחת מרגליה של התינוקת, כאשר הדבר התרחש במהלך השעתיים שחלפו ממועד החדרת תכשיר השראת הלידה, ככל הנראה כתוצאה מתגובה או תזוזה של העובר שבוצעה לאחר מכן, בין כתוצאה מציר לידה ובין כתוצאה ממשהו אחר.

 

  •  מדובר בפטירה עוברית שאותה ניתן היה למנוע בקלות אילו צוות היחידה להריון בסיכון היה מקפיד על הנהלים וההנחיות, ומחבר כמתחייב את היולדת למוניטור בעת או בסמוך לאחר החדרת תכשיר השראת הלידה. ויודגש: בדיעבד התברר שהפטירה נבעה במקרה זה מארוע של ליפוף ו/או התהדקות חבל הטבור של העוברית סביב אחת מרגליה. פטירה כנ"ל אינה מתרחשת תוך שניות, אלא לאחר תהליך מצוקה והדרדות הדרגתית ממושך יותר. מכאן, שאילו במהלך פרק הזמן המדובר שלאחר החדרת תכשיר השראת הלידה, הצוות היה מחבר כנדרש את האם למוניטור (ולמצער פועל כנדרש ומתייחס למצבה משך פרק זמן זה), התהליך הפתולוגי שקדם לפטירה היה מודגם באמצעות שינויים אופיינים בדופק העוברי, וניתן וצריך היה להציל את חיי התינוקת בנקל באמצעות חילוצה בניתוח קיסרי דחוף.

 

עו"ד אבי שמואלי

עוד עשוי לעניין אותך

תביעה

הולדה בעוולה - מום מוחי של HPE שלא אובחן בהריון

תביעת רשלנות רפואית על הולדה בעוולה בנוגע לכשלים שונים שהביאו לחוסר אבחון במהלך ההריון של מום מוחי מסוג HPE (הולופרוזצפליה).
תביעה

הגדלת הפיצוי עבור רכיב הפגיעה באוטונומיה

זה מכבר הכיר בית המשפט העליון בזכות של מטופל לקבל פיצוי עבור עצם העובדה שבמהלך טיפול רפואי לא ניתן לו כל המידע שצריך היה לתת...
תביעה

רשלנות רפואית בלידה שגרמה קרע דרגה 4

לפני מספר חודשים פנתה למשרדנו אישה צעירה, שטענה כי בעקבות רשלנות רפואית בלידה היא סובלת מנזק בריאותי כבד. התברר כי במהלך לידתה...