צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 28 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

שירותי בריאות כללית תשלם פיצוי בסך של 300,000 ₪ עבור פגיעה באוטונומיה בלידה

בפס"ד שניתן ע"י ביהמ"ש העליון ביום 25.4.17 (ע"א 169/15) חויבה שירותי בריאות כללית בפיצוי בסך של 300,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה, וזאת במסגרת תביעה על רשלנות רפואית בלידה שעסקה בלידת ואקום.

התביעה

מדובר בתביעה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע ועניינה בטענות על רשלנות רפואית בלידה שנערכה בבי"ח סורוקה ביום 1.11.95 ואשר כתוצאה ממנה נולדה התובעת 1 כשהיא סובלת מנזקים גופניים וקוגנטיביים קשים כשהיא מוגדרת כנכה בשיעור של 100%.

המדובר היה בהריון מס' 11 של היולדת, שהגיעה ללידה בשבוע 37+2 להריון, עם סכרת הריונית (נתון שמגדיל סיכון לעובר מקרוזומי), ולאחר שהערכות משקל שנעשו במהלך ההריון ולימדו על עובר באחוזון גבוה.

הערכת המשקל הסונוגרפית האחרונה נעשתה בשבוע 31 להריון, והיא הערכת המשקל הסונוגרפית האחרונה שעמדה לנגד עיניו של הצוות הרפואי בחדר הלידה, שנמנע מלבצע הערכת משקל סונוגרפית בעצמו וטרם הלידה.

בפועל, ולאחר הלידה, נתברר כי הילודה היתה גדולה מהערכת הצוות בביה"ח, מה שגרם לכך שהלידה הסתיימה בסופו של דבר בואקום, כשכתפיה של הילודה נתקעו (תופעה המכונה פרע כתפיים), ונגרמו לה נזקים שונים.

טענתם העיקרית של התובעים היתה לרשלנות רפואית באופן ניהול הלידה, ולכך שאילו הצוות הרפואי היה מחליט ליילד את האם בניתוח קיסרי ולא מתעקש על יילוד בלידה רגילה, לרבות השימוש בואקום וחילוץ הילודה בשלב של פרע כתפיים שנעשו בצורה רשלנית, כי אז היתה נמנעת נכותה הקשה של הילודה.

פסק הדין של ביהמ"ש העליון

שאלת קיומה של רשלנות רפואית בלידה

ביהמ"ש העליון פסק כי היתה רשלנות בלידה בקובעו כי בנסיבות המקרה, מחדלו של הצוות הרפואי מלבצע הערכת משקל באולטרא סאונד ולהסתפק בהערכה קלינית של גובה הרחם עולה כדי התרשלות רפואית.

בהתאם, נקבע כי ביצוע ואקום בנסיבות אלו, ומבלי שקודם לכן בוצעו כל הבדיקות הרלבנטיות (הערכת משקל סונוגרפית) היווה גם הוא משום התרשלות רפואית בלידה.

הקשר הסיבתי

ביהמ"ש העליון, בדומה לביהמ"ש המחוזי, קבע כי מכלול הנתונים מלמד כי הילודה סבלה מקשת של בעיות בריאותיות, מחלות ומומים אשר אינם קשורים ללידה הטראומתית שחוותה, אלא למצבה הקליני ולרקע גנטי בעיית, וכי הם שהובילו להלם ספטי, זיהומי שאירע ביום ה- 89 לחייה כשאירוע זה הוא שגרם לנכותה הקוגנטיבית והגופנית הקשה.

דוקטרינה של בליעת הנזק

ביהמ"ש העליון לא פסק לילודה פיצוי בגין הנזקים הגופניים שהוכח שכן נגרמו לה כתוצאה מהשימוש הרשלני בואקום (שיתוק ה- ERB בעקבות כליאת הכתפיים בעת ביצוע הואקום בלידה) וזאת בשל דוקטרינה של בליעת הנזק. הכוונה לכך שבמקרה זה האירוע מאוחר ללידה, שאירע ביום ה-89 לחייה של הילודה, שלגביו לא הוכח כי הוא קשור לאירועי הלידה, גהוא שגרם לה לנזק מוחי קשה ולנכות גופנית וקוגנטיבית קשה ואלה בולעים את הנזקים שנגרמו לה בלידה.

פיצוי עבר פגיעה באוטונומיה בלידה

ביהמ"ש העליון קבע כי במקרה זה, נוכח הסיכונים הרבים שהיו כרוכים בלידה (אם סכרתית, מספר רב של לידות קודמות, שכללו אף עוברים מאקרוזומיים ומהערכות המשקל שנעשו בהריון), המדובר בלידה בסיכון גבוה במיוחד, מכאן שהיתה חובה מיוחדת להיוועץ ביולדת בנוגע לסיכונים הקיימים בלידה וגינאלית וקיסרית.

ביהמ"ש העליון ציין כי על פי התיעוד הקיים, הצוות הרפואי לא נועץ ביולדת, והיא לא היתה מודעת לסיכונים הכרוכים בלידה וגינאלית, ונמנעה ממנה התלבטות של ממש. ביהמ"ש העליון הזכיר כי לדעתו קיימת פגיעה באוטונומיה גם במקום שבו הוכח כי שיתוף היולדת לא היה מוביל לשינוי התוצאה (ראה ע"א 9936/07 בן דוד נ' אייל ענטבי).

נוכח כל האמור קבע ביהמ"ש העליון כי יש לפצות את התובעים עבור פגיעה באוטונומיה בסך של 300,000 ₪.