צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 28 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

רשלנות רפואית באבחון סרטן לשון – תביעה חדשה

בימים אלה הגשנו לביהמ"ש המחוזי בתל אביב תביעה חדשה שעניינה רשלנות רפואית באבחון ובטיפול של גידול סרטני בלשון.

מדובר באישה צעירה, שבעקבות פצע בלשון פנתה לבדיקה אצל רופא א.א.ג. הרופא חשד שמדובר בגידול בלשון, והמליץ להמשיך את הבירור בבי"ח באמצעות לקיחת ביופסיה. האשה פנתה בהתאם לבי"ח ובמועד ביקורה הראשון, נלקחה לה שם ביופסיה מהלשון. בתום הפעולה נאמר לה כי היא יכולה לשוב לעבודה והיא נתבקשה לשוב בתוך שבוע לקבלת תוצאות הבדיקה. בביקור החוזר של האשה, שהתקיים בביה"ח כעבור שבוע, אמר לה הרופא שהכל בסדר, וכי הביופסיה תקינה ומדובר בגידול שפיר, וכי הפצע בלשון הוא כנראה תוצאה של חיכוך עם שן בפה והוצע לה לפנות ולהשחיז את השן. מעבר לכך, האשה לא זומנה לביקורת ו/או למעקב נוסף בביה"ח, לא צוידה בהפניה לביצוע בדיקות נוספות, לא קיבלה מכתב מסכם לרופא בקופ"ח וגם לא קיבלה עותק מתוצאת הביופסיה.

בהסתמך על האמור, האשה המשיכה בשגרת חייה. הפצע בלשון לא כאב ולא דימם. כעבור כשנה, האשה חזרה ופנתה לגורמים מטפלים בתלונות לגבי הלשון ובעת טיפול שיניים שגרתי הופנתה בדחיפות לבי"ח לבירור הפצע בלשון. הפעם היא פנתה לבי"ח אחר במרכז הארץ שם נלקחה לה ביופסיה מהלשון בפעם השנייה. הפעם (ובניגוד לפעם הקודמת) הפעולה בוצעה לאחר הסבר, ותוך תיעוד מפורט וכתוב של פרטי ביצוע הפעולה ומהיכן נלקחו הדגימות. כעבור כשבוע, ובהתאם לתוצאת הביופסיה, האשה נתבשרה שמדובר בגידול ממאיר, גדול ומתקדם שמצוי בקדמת הלשון משמאל המערב את קצה הלשון וגם את צד ימין. המצב המתקדם שאליו הגיע הגידול בשלב זה חייב את האשה לעבור באופן דחוף ניתוח נרחב, שארך למעלה מ- 10 שעות, ושבמסגרתו נכרת כ-2/3 מלשונה. הניתוח כלל  כריתת שתל עור עם כלי דם מיד שמאל ובניה מחדש של הגדם בלשון וכיסוי החסר ביד שמאל ע"י שתל עור שנלקח מהירך. לאחר מכן, היא נאלצה לעבור טיפולים רבים ומעקבים וביניהם גם אשפוז נוסף, הקרנות, ניתוח נוסף ועוד.

לאחר שבדקנו את פרטי המקרה, הן באמצעות בחינת כל החומר הרפואי הרלוונטי והן באמצעות פנייה והיוועצות במומחים רפואיים מתאימים, התברר כי הגידול הסרטני שאובחן בלשון של האשה הינו אותו גידול שהיה קיים שנה קודם לכן. אלא שהגידול לא אובחן נכונה במועד בשל רשלנות רפואית באבחון ובטיפול שקשורה, בין היתר, הן לאופן לקיחת הביופסיה בפעם הראשונה: הביופסיה שנלקחה היתה שטחית או נלקחה לא מהמקום הנכון, הן לאופן בירור הביופסיה במכון הפתולוגי בביה"ח, והן בשל כך שהאשה נשלחה לדרכה בתום הבירור מבלי שבוצע כל מעקב והמשך בירור גם בהינתן האבחנה המוטעית כי מדובר בגידול שפיר.

מכאן, שכתוצאה מרשלנות רפואית של הגורמים המטפלים בביה"ח שבמסגרתו בוצעו הבירור והביופסיה בפעם הראשונה, האבחנה והטיפול בגידול הממאיר נתאחרה בשנה. כך, במקום שהגידול יאובחן כבר במועד הפניה הראשונה לבירור, כשהגידול היה בשלב התחלתי, מוקם בחצי הלשון השמאלית ודרש טיפול מינורי של כריתה מקומית והמשך מעקב בלבד, בפועל, הגידול אובחן רק שנה מאוחר יותר, בשלב מתקדם בהרבה, על כל המשתמע מכך מבחינת הטיפול המסיבי שנדרש בשלב מתקדם זה.

הנזקים, שנתבעים בתביעת רשלנות רפואית זו, נגזרים מכך שעקב האיחור באבחנה ובטיפול בגידול, התובעת הפכה מאישה צעירה, יפה, מרשימה, מצליחה, עצמאית ללא כל מגבלה ועוד, לאישה חסרת ביטחון, מתוסכלת, בעלת דימוי עצמי נמוך הסובלת מנזקים ומגבלות המגיעים לכדי נכות גבוהה, בין היתר, בשל: קשיים והפרעות בדיבור, בבליעה ובלעיסה, חוסר תחושת הטעם, קשיים בהבנת דיבורה, ריור תמידי, צלקת גדולה ומכוערת ומגבלות תפקודיות ביד שמאל שממנה נלקח שתל עור עם כלי דם (לצורך בניית גדם מחודש בלשון במהלך ביצוע הניתוח הנרחב), וכן צלקות נרחבות ומכוערות בצווארה.