צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 28 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

תסמונת אשרמן שנגרמה ע"י רשלנות רפואית

בימים אלו מוגשת על ידי משרדנו תביעה נוספת שעניינה רשלנות רפואית בלידה. במקרה המדובר אותה רשלנות רפואית בלידה גרמה להיווצרות תסמונת אשרמן אצל היולדת.

תסמונת אשרמן הינה תופעה פתולוגית שמתארת היווצרות של הידבקויות תוך רחמיות. הפתולוגיה יכולה להגיע למספר דרגות חומרה (תסמונת אשרמן דרגה 1 עד דרגה 4). במקרים הקשים יותר היא יכולה לגרום לכך שרירית הרחם כולה תתכסה בשכבה צלקתית, אטרופית א-וסקולרית ובלתי תפקודית (מה שמונע השרשת ביצית על רירית הרחם), כמו גם לפגוע בשריר הרחם עצמו, לעוותו, ולהביא לחסימה בין הרחם לבין פתחי החצוצרות (מה שמונע מעבר ביציות מהשחלות לרחם).

ברוב הגדול של המקרים, תסמונת אשרמן נוצרת בעקבות גרידה שמבוצעת לסילוק שיירי הריון וזאת מספר שבועות לאחר לידה/הפלה. ההסבר לכך נעוץ בעובדה שמספר שבועות לאחר לידה או הפלה, רמת האסטרוגן (הורמון המין הנשי) בדמה של האישה מגיעה לרמה נמוכה במיוחד. עובדה זו הופכת את רירית הרחם, בתקופה זו, לפגיעה במיוחד לחבלות. שכן, התחדשותה התקינה של רירית הרחם דורשת רמה תקינה של אסטרוגן. מאחר שגרידה הינו תהליך שמבוצע 'על עיוור', ושבמסגרתו נגרמת טראומה לרירית הרחם כולה (או לחלק נרחב ממנה), ביצועה של גרידה דווקא בתקופה פגיעה זו, כרוכה בסיכון מוגבר ביותר להיווצרות תסמונת אשרמן.

אם לחזור לאותה תביעת רשלנות בלידה שמטופלת במשרדנו, הרי שבמקרה זה המדובר בגרידה שבוצעה לאשה 6 שבועות לאחר סיום ההריון, וזאת לצורך הוצאת שיירי הריון שנשארו ברחם לאחר הלידה. כצפוי, הגרידה הביאה להיווצרות תסמונת אשרמן (בדרגה 4 – החמורה ביותר). בעקבות זאת אותה אשה איבדה לחלוטין את היכולת להרות בעצמה (עקרות משנית מיכנית טהורה), והדרך היחידה שבאמצעותה היא יכולה להביא לעולם ילדים הינה באמצעות הליך פונדקאות (על כל הכרוך בכך מבחינה נפשית, וכלכלית).

להלן מספר טענות שעליהן, בין היתר, נסמכה אותה תביעה של רשלנות בלידה שגרמה לאשה הנ"ל לתסמונת אשרמן, ולעקרות מיכנית טהורה:

  • תחילתה של פרשה בכך שבעת הניתוח הקיסרי שסיים את הריונה של האשה, שלמות השליה לא נבדקה לאחר הוצאתה מהרחם. שיירי שליה נתגלו 6 שבועות מאוחר יותר, והם שהצריכו את הצורך בגרידה.ויודגש: בכל לידה או ניתוח קיסרי הצוות הרפואי חייב לבדוק את שלמות השליה, כדי לוודא שלא נותרו שיירי שיליה ברחם. אי בדיקת שלמות השליה מהווה רשלנות בלידה.
  • כאשר שארית השליה השליה אובחנה בפועל, 6 שבועות לאחר הלידה, היה מקום, בכל מקרה, להקדים ולבצע לאשה בדיקות נוספות ולשקול טיפול שמרני. הכל, בשים לב לעובדה שרירית הרחם פגיעה במיוחד בתקופה זו, ובניסיון להימנע ככל האפשר מלגרום לה לחבלה. אי ביצוען של בדיקות כנ"ל, ואי שקילת האפשרות להסתפק בטיפול שמרני, מהווים אף הם רשלנות רפואית.
  • גם במצבים שבהם מתברר שאין אפשרות להסתפק בטיפול שמרני לצורך הוצאת שיירי ההריון, האופציה שאותה יש להעדיף בנסיבות כנ"ל, ודאי וודאי לשקול ולהביאה בפני האישה, הינה האופציה של ביצוע היסטרוסקופיה אבחנתית, ובמקרה הצורך ניתוחית. ויודגש: היסטרוסקופיה הינה פרוצדורה שבה סיב אופטי מוחדר לחלל הרחם דרך הנרתיק וצואר הרחם, כאשר כל שייר הריון ניתן אז לסילוק תחת 'ראיה ישירה' ותוך פעולה ממוקדת ומצומצמת. לענייננו חשוב כי היסטרוסקופיה מפחיתה בנסיבות כנ"ל, במידה ניכרת, את הסיכון להיווצרות תסמונת אשרמן, ולכן אי ביצועה, ודאי אי שקילתה כחלופה אל מול האישה, יכולה להקים עילה לתביעת רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון.
  • בכל מקרה, ביצוע הליך גרידה בנסיבות כנ"ל חייב קבלת הסכמה מדעת מצד האישה, כזו שניתנה לאחר שהוסברו לה מלוא סיכוני הגרידה, וקיומן של חלופות ובהן ביצוע היסטרוסקופיה. אי מתן הסברים כנ"ל יכולים להקים, לבד מעילה לתבוע פיצוי בגין נזקי העקרות עצמם, עילה לתבוע פיצוי עצמאי ונפרד עבור פגיעה באוטונומיה.
  • לאחר הגרידה, בכל מקרה, ובהתחשב בסיכון המוגבר להיווצרות הידבקויות, יש מקום לזמן את האישה למעקב ולביקורות תכופות, ובין היתר לשקול לבצע במקרים מתאימים היסטרוסקופיה אבחנתית בתוך חודש-חודשיים-שלושה לאחר מכן. ויודגש: ככל שההידבקויות מתגלות מוקדם יותר, כך קל יותר לטפל בהן. ממילא, אי ביצוע מעקב כאמור, יכולים אף הם להוות עילת תביעת רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון.