צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 28 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

האפשרות לגלות תסמונת איקס שביר במהלך הריון

בפס"ד שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בירושלים (ת.א 5416/03) התקבלה תביעה על רשלנות רפואית בהריון, שהוגשה נגד רופא נשים שלא היפנה מטופלת לבדיקה לגילוי נשאות של X שביר, ואף לא יידע אותה בנוגע לאפשרות לבצע בדיקה כנ"ל באופן פרטי.

להלן העובדות שנדונו בתביעה זו של רשלנות רפואית בהריון:

  • המדובר היה במעקב הריון שנעשה בשנים 1994-1995 ע"י רופא של שירותי בריאות כללית.
  • במסגרת מעקב ההריון המטופלת נשלחה לבדיקות שונות שתוצאותיהן היו תקינות (טיי זקס, חלבון עוברי, בדיקות סרולוגיות, ספירה וספיגה של דם, כמו גם לביצוע מספר בדיקות אולטרא סאונד). המטופלת לא נשלחה לביצוע בדיקה לזיהוי נשאות לתסמונת איקס שביר, ואף לא קיבלה מהרופא שלה מידע בנוגע לאפשרות ביצועה של בדיקה כנ"ל באופן פרטי.
  • ההריון הסתיים בלידה של בת בשבוע ה-41 להריון. מהלך הלידה, ונתוני הלידה, היו תקינים. רק בהמשך התינוקת אובחנה כמי שסובלת מפיגור מוחי קשה. בדיקות אבחנתיות שנעשו בשלב מאוחר זה לימדו כי התינוקת סובלת ממוטציה מלאה וקשה של תיסמונת איקס שביר, וכי התסמונת הועברה אליה מאמה, ומסבתה, אשר נושאות את המוטציה מבלי שזו תבוא אצלן לידי ביטוי.

הכרעת ביהמ"ש בנוגע לקיומה של רשלנות בהריון הנ"ל התבססה על הנקודות הבאות:

  • מעדויות המומחים התברר כדלקמן:
    • תסמונת ה- X השביר הינה גורם מספר אחד לפיגור שכלי על רקע תורשתי, ושכיחותה עומדת על 1:4000 בזכרים ו -1:6000 בנקבות.
    • מאז שנת 1992 קיימת בדיקת דם מהימנה שבאמצעותה ניתן לאבחן אם מטופל/ת הינם נשאים של מחלת X שביר. מאז שנת 1994 בדיקת זו לזיהוי נשאות נעשית במרכזים רפואיים שונים בארץ גם לנשים, לקראת או במהלך הריון.
    • אמינות בדיקת הנשאות גבוהה ביותר. במקרה שבבדיקה נמצא כי האם נשאית של המחלה, או אז ניתן, באמצעות בדיקת סיסי שיליה או מי שפיר, לזהות אם העובר שברחמה חולה במחלה, ובמקרה הצורך להפסיק את ההריון.
    • בדיקת הנשאות לתסמונת איקס שביר אינה נכללת בסל הבריאות, ועלות ביצועה באופן פרטי עמדה, נכון לשנת 2006, על כ – 400 ₪.
    • את בדיקת הנשאות לתסמונת ה- X השביר ניתן לבצע כחלק מתהליך אבחנתי (למשל: על רקע משפחתי מחשיד), או כבדיקת סקר (כלומר, כבדיקה שנעשית כדי שלא על רקע חשד מוקדם).
  • נפסק כי כל רופא שעוקב אחר הריון חייב, כחלק מתהליך האנמנזה, לתשאל את המטופלת בנוגע למחלות או תופעות רפואיות חריגות שקיימות במשפחה. מחדל של רופא מלקחת אנמנזה כאמור יכול, כשלעצמו, לשמש עילה לקבלתה של תביעה על רשלנות רפואית בהריון.
  • נפסק כי במקרה שבמסגרת התהליך האנמנסטי מתברר כי במשפחת האם או האב קיים פיגור מוחי על רקע לא ברור או על רקע גנטי, הרי שאז אי הפנייתה של המטופלת לבדיקת נשאות ל- X שביר, קל וחומר אי מתן מידע בנוגע לאפשרות לבצע בדיקה זו באופן פרטי, יהוו משום רשלנות רפואית. במקרה כאן, במשפחת ההורים (עד לדרגה שלישית) לא נמצאו תופעות חריגות כנ"ל.
  • נפסק כי הרופא שעקב אחר הריונה של המטופלת היה צריך לספק לה מידע בנוגע לאפשרות שעמדה בפניה, מאז שנת 1994, לבצע באופן פרטי בדיקה לזיהוי נשאות לתסמונת X שביר, וזאת למרות שבמשפחתה לא נמצאה אינדיקציה שהחשידה מראש לאפשרות קיומה של התסמונת הנ"ל, וכי מחדלו מלעשות כן, היווה רשלנות רפואית.
  • נפסק כי אילו ההורים היו מקבלים מהרופא מידע בנוגע לאפשרות ביצועה של בדיקה פרטית כנ"ל, הם היו מבצעים את הבדיקה, וכי במקרה כנ"ל נשאות האם, ומחלת העוברית, היו מזוהים עוד במהלך ההריון, מה שהיה מוביל להפסקתו.
  • נפסק כי אחריותה של שירותי בריאות כללית אינה נובעת במקרה זה רק מהיותה המעסיקה של הרופא שעקב אחר ההריון, אלא גם מכך שהיא לא הפיצה בקרב רופאיה בתקופה הרלבנטית (שנים 1994-1995) מידע בנוגע לאפשרות ביצועה, באופן פרטי, של בדיקת נשאות ל- איקס שביר גם אצל נשים שאין במשפחתן אינדיקציה שמחשידה לאפשרות קיומה של תסמונת כנ"ל.

בבסיס תביעה זו של רשלנות רפואית בהריון עמדה הטענה כי לולא הרשלנות, ההורים היו מפסיקים את ההריון, וע"י כך חוסכים מעצמם ומילדתם את הנזקים שכרוכים במומיה. בהתאם, ביהמ"ש, שקיבל את התביעה, חייב את הנתבעים לשאת במלוא הפיצוי הכרוך במומיה של הילדה.