מקרים רבים שטופלו ומטופלים במשרדנו הינם בתחום הרשלנות הרפואית בלידה. המשותף למקרים הנכללים בו הוא העובדה שכתוצאה מרשלנות רפואית בלידה, נגרם נזק בלתי הפיך ולצמיתות לילוד או לאם או לשניהם.
לידה היא תהליך שבו מסתיים ההריון האנושי והעובר יוצא מרחם אימו לאוויר העולם. הלידה היא באופן כללי תהליך טבעי ובטוח אלא שלמרות זאת, ולעיתים, תהליך זה מסתיים תוך שנגרם נזק. במקרים שכאלה, ולבחינת האפשרות להגשת תביעה, יש מקום לבחון, בסיוע של מומחים רפואיים מתאימים, האם הנזק הינו תוצאה של רשלנות רפואית בלידה.
להלן, כדוגמא, פרטי תביעה שעניינה רשלנות בלידה:
הריונו של הקטין התרחש בשנות ה-2000 ובמהלכו עברה האם את כל הבדיקות הנדרשות, לרבות בדיקות גנטיות, סקירות מערכות, דיקור מי שפיר כאשר כל תוצאות הבדיקות היו תקינות.
החל מראשית ההריון, סבלה האם מכאבים וצריבה בעת מתן השתן ואובחן לה בבדיקת שתן שגרתית, זיהום בדרכי השתן (שהינו בעיה שכיחה ביותר בתקופת הריון). האם טופלה בטיפול אנטיביוטי מתאים.
בהמשך ההריון, המשיכה האם לסבול מדלקות חוזרות בשתן ובמסגרת המעקב בקופה אצל רופא הנשים המטפל, בין היתר, בוצעה לה בשבועות האחרונים להריון בדיקת תרבית מהנרתיק לחיידק GBS שנמצאה חיובית.
חיידק ה-GBS
זה המקום להסביר בקצרה לגבי חיידק ה- GBS, אבחונו בהריון, הטיפול המתאים והנזק שעלול להיגרם לילוד בהיעדר מתן טיפול מתאים.
GBS הוא חיידק סטרופטוקוק מקבוצה B הנמצא במערכת המין והעיכול בכ- 10%-40% מהנשים ההרות.
למרות שהחיידק אינו גורם לתסמינים לנשים הנשאיות, הוא אחראי למירב הזיהומים החיידקיים בילודים עד גיל חודש וחצי. החיידק עלול לעבור מהאם לעובר בזמן הלידה ובעת המעבר בתעלת הלידה. החיידק עלול לגרום לילוד לזיהום, לחדור לריאות ואף למוח. ילודים שנדבקו עלולים לחלות, למות או לסבול מתופעות לוואי קשות, ביניהן בעיות התפתחותיות. עם זאת, טיפול אנטיביוטי מניעתי לאם, מונע זיהום בילוד.
בישראל, ובהתאם להוראות משרד הבריאות, ביצוע תרבית לחיידק GBS לא אושרה בשלב הזה כבדיקת סקר לנשים הרות וזו מבוצעת רק בנשים הרות עם גורמי סיכון המצביעים על אפשרות לנשאות בחיידק זה. מומלץ לבצע את הבדיקה לנשים ההרות המתאימות בשבועות 35-37 להריון.
היולדת שתימצא נשאית ל-GBS תקבל אנטיביוטיקה מתאימה לווריד מיד עם קבלתה בחדר לידה במטרה למנוע את פלישת החיידק לרקמות היילוד, כאשר זמן המינימום הדרוש לאנטיביוטיקה לעקר מחיידק זה את תעלת הלידה ולהבטיח לידה ללא נוכחות החיידק בתעלה – הוא 4 שעות. אם הלידה התרחשה בטרם חלפו 4 שעות ממועד מתן הטיפול האנטיביוטי לאם, יקבל גם הילוד טיפול אנטיביוטי מתאים.
בכל מקרה, כל ילוד שיש לו חשד למחלה זיהומית, אמור להיות במעקב וטיפול קפדניים כבר בחדר לידה ובמהלך שהותו בפגייה, לרבות לקיחת תרבית דם וביצוע בדיקות מתאימות כדי לוודא שלא נדבק בחיידק.
לפי מחקרים קיימים, שכיחות הזיהום והתמותה בילודים המשוייך ל-GBS, פחת בכ- 80% עקב הטיפול האנטיביוטי המניעתי. הטיפול מונע זיהום מוקדם (בתוך שבוע מהלידה) אך לא זיהומים הנרכשים מאוחר יותר.
מקרה הרשלנות הרפואית
במקרה שלפנינו, עם קבלת תוצאת התרבית החיובית לחיידק ה-GBS בשלהי ההריון, ציין רופא הנשים המטפל בקופה על גבי כרטיס מעקב ההריון כי "תרבית שתן חיובית ל-GBS". אלא שרופא הנשים, לא יידע את האם בקיומו של הממצא, לא נתן לה כל הסבר על אודות המשמעות של הממצא ועל כך שעליה ליידע בכך את הגורמים המטפלים מיד בעת קבלתה בחדר לידה.
בשבוע ה-40 להריון, בעקבות צירים, פנתה האם והתקבלה בחדר לידה כשבקבלתה מסרה לגורמים המטפלים את כרטיס מעקב ההריון. הגורמים המטפלים בחדר הלידה, עיינו בכרטיס מעקב ההריון ותיעדו ממנו בגליון הקבלה פרטים רלוונטיים אודות בדיקות שבוצעו במהלך ההריון ולא התייחסו להערה החשובה שצוינה על גבי כרטיס מעקב ההריון כי "תרבית שתן חיובית ל-GBS".
התנהלותם של הגורמים המטפלים בחדר הלידה בכל הקשור לאי מתן טיפול מתאים ליולדת עם תרבית חיובית ל-GBS מהווה ללא ספק רשלנות רפואית בלידה.
בחלוף כ-10 שעות מרגע קבלתה של האם בחדר לידה, נולד הקטין כשהוא בריא במשקל של 2,800 גרם, עם אפגר תקין (9/10), PH תקין והיקף ראש תקין. הקטין הועבר לטיפול בפגיה ובחלוף מס' שעות מצבו החל להתדרדר והתבטא תחילה בקושי בהאכלה ובהמשך בקוצר נשימה, אנחות, חום ועוד. הקטין הועבר בדחיפות להמשך טיפול במחלקת טיפול נמרץ ילודים ולאחר סדרת בדיקות שעבר, ורק בחלוף כ-60 שעות ממועד לידתו, אובחן סובל מזיהום והחל בקבלת הטיפול המתאים.
כתוצאה מהרשלנות הרפואית בלידה, האבחון והטיפול בזיהום נעשו באיחור רב, ובעקבות כך סובל הקטין מפגיעה נוירולוגית ומוחית קשה ביותר.
בניהול תביעה זו הוכח, בהתבסס על חוות דעת רפואיות של מספר מומחים רפואיים בתחומים מתאימים, כי הגורמים המטפלים בחדר לידה התנהלו באופן שאינו ראוי והתנהלותם עולה כדי רשלנות רפואית בלידה.
עוד הוכח כי נזקיו של הקטין הינם תוצאה של הרשלנות הרפואית בלידה ואלה היו ניתנים למניעה אילו היו הגורמים המטפלים בחדר לידה מתייחסים ומטפלים בהתאם לממצא שצוין על גבי כרטיס מעקב ההריון: "תרבית שתן חיובית ל-GBS".
