עו"ד אבי שמואלי
אנו מעדכנים כי ב-20.2.18 זכינו בפסק דין תקדימי וחשוב שניתן בביהמ"ש המחוזי (ע"א 38497-10-17) ושבמסגרתו חויבה המדינה לשלם סך כולל של כ-1.1 מליון ש"ח בגין רשלנות רפואית שהתרחשה בביה"ח רמב"ם, וגרמה לתסמונת אשרמן – תסמונת שכוללת הרס של רירית הרחם, הפרעות במחזור החודשי, ועקרות שמתבטאת בחוסר היכולת להרות כתוצאה מכך.
מדובר בתביעת רשלנות רפואית בלידה שהוגשה ע"י משרדנו לפני כ-3 שנים, וכיוונה למחדלים שונים בהתנהלות רופאים גניקולוגיים בכירים מביה"ח רמב"ם.
הסכום הכולל שנפסק בתיקנו הנ"ל הינו הגבוה ביותר שנפסק עד היום בתביעת רשלנות רפואית שעניינה תסמונת אשרמן. בנוסף, זו הפעם הראשונה שנפסק בישראל כי אשה שנפגעה מאשרמן זכאית לקבל פיצוי עבור 2 הליכי פונדקאות, כאשר השני מביניהם הינו לאחר שכבר נולדו לה 3 ילדים.
תיאור המקרה
תחילתה של פרשה ביולדת שהריון בתה הבכורה (בגיל 30) הסתיים בניתוח קיסרי שבוצע בביה"ח רמב"ם.
ששה שבועות לאחר הניתוח הקיסרי, היולדת חזרה למיון הנשים ברמב"ם בשל חשד לשארית שליה (מצב שבו לאחר הלידה השליה אינה יוצאת בשלמותה). מי שקיבל אותה שם היה רופא בכיר ששימש כאחראי על מיון הנשים. אותו רופא אמר ליולדת כי האופציה היחידה להוציא את שארית השליה מהרחם הינה באמצעות גרידה וכי אסור להתעכב בעניין זה. ליולדת לא ניתן כל הסבר לגבי הסיכון המוגבר שכרוך בביצוע גרידה במצב כנ"ל, והגרידה עצמה בוצעה לה בדחיפות זמן לא רב לאחר הגעתה למיון.
מספר חודשים לאחר מכן התברר כי הגרידה גרמה לתסמונת אשרמן דרגה 4 (כצפוי במצבים כנ"ל), דהיינו להרס מוחלט של רירית הרחם, ליצירת הידבקויות וכיסוי קירות הרחם ברקמה צלקתית עד כדי עיוות הרחם כולו, וחוסר יכולת להרות – מצב המכונה עקרות מיכנית (נשים כנ"ל זקוקות להליך פונדקאות על מנת להביא לעולם ילד באמצעות ביצית שלהן שתושתל ברחמה של האם הפונדקאית).
בשל האמור היולדת ובעלה נזקקו להליכי פונדקאות כדי להביא ילד נוסף לעולם, ולאחר מספר שנים של ניסיונות, הם הצליחו להביא לעולם זוג תאומים באמצעות אם פונדקאית מישראל, ולאחר ששילמו מכיסם הוצאות בסך של כ-300,000 ₪ עבור עבור הליך פונדקאות.
עיקרי פסק הדין בנוגע לרשלנות הרפואית
בפסק הדין שניתן לכתחילה בבימ"ש השלום (ת.א 24998-08-14) נקבע כי הפגיעה ברחמה של היולדת, והעקרות ושבכל, שהתרחשו ברמב"ם בנקודות זמן שונות, שנגזרה עליה כתוצאה מכך, נבעו משרשרת של מחדלים רפואיים אחד היה משום רשלנות רפואית בלידה. הכל, כמפורט להלן:
- נקבע כי התרשלות הצוות המיילדותי של רמב"ם החלה כבר בניתוח הקיסרי, שכן התברר שלמרות שהיולדת הייתה מלכתחילה בסיכון מוגבר להיוותרות של שארית שליה, הצוות בחדר הניתוח לא וידא, בסיום הניתוח לאחר שהוצאה מהרחם, וזאת בנוסף, הקיסרי, שהשליה הוצאה בשלמותה ע"י ביצוע בדיקה של שלמות השליה לבדיקת חל הרחם שבוצעה בתום הניתוח.
- ביקורת חריפה עוד יותר נמתחה על ידי בית המשפט בנוגע להתנהלות בשלב שבו היולדת חזרה למיון המיילדותי של רמב"ם, 6 שבועות לאחר הניתוח הקיסרי, עם חשד לשארית שליה.
- נקבע כי הוכח שגרידה שמבוצעת מספר שבועות לאחר הלידה כרוכה בסיכון מוגבר לפגיעה ברירית הרחם ועקרות מסוג תסמונת אשרמן, וכי בשל האמור יש להימנע ככל הניתן מביצוע גרידה בנסיבות כאלו, ולייחדה למקרים שבהם לא ניתן לפעול בדרכי טיפול חלופיות.
- בית המשפט קבע כי במקרה זה ניתן וצריך היה לבחור, לצורך הוצאת שארית השליה, הן באופציה של טיפול טיפול נקודתי שנעשה באמצעות החדרת סיב אופטי (ועוד יותר באופציה של היסטרוסקופיה, שמרני-תרופתי אנדסוקופי לרחם והוצאת שארית השליה תחת ראיה ישירה ובהליך שנחשב עדין, מדויק, ממוקד, והרבה פחות אגרסיבי מהליך של גרידה שמתבצע על פני כל שטח רירית הרחם באופן עיוור, כלומר מבלי שהמנתח רואה בפועל את האזור).
- כן נקבע לעניין זה ע"י בית המשפט כי הרשלנות הרפואית במקרה זה התבטאה גם בכך שרופא המיון המיילדותי החליט וביצע את הגרידה באופן מזורז ודחוף שלא לצורך, תוך החתמת היולדת על טופס הסכמה כללי, וזאת למרות שראוי היה שתוחתם על טופס הסכמה יעודי שיתייחס באופן פרטני להליך של גרידה בנסיבות כנ"ל ויפרט את סיכוניה השונים.
סכום הפיצוי ורכיביו השונים
הסכום הכולל שנפסק בסופו של דבר (לאחר ערעור שהגשנו לביהמ"ש המחוזי – ע"א 38497-10-17) לזכות היולדת מגיע לסך כולל של כ- 1.1 מליון ₪, והוא כולל את הרכיבים הבאים:
- פיצוי בסך 450,000 ₪ עבור כאב וסבל.
- פיצוי בסך 50,000 ₪ עבור פגיעה באוטונומיה.
- פיצוי בסך 300,000 ₪ עבור החזר הוצאות הליך פונדקאות שנעשה.
- זכות לקבל החזר מלא של הוצאות הליך פונדקאות נוסף בעתיד (עלות הליך כנ"ל הוערכה בפסה"ד בסך של כ-300,000 ₪).
בנוסף, נפסקו לזכות היולדת החזר הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ.
תקדימיות וחשיבות פסק הדין
בכך שותף משרדנו להכרעה תקדימית וחשובה שמשליכה הן על הזהירות שבה יש לנקוט כדי למנוע במצבים כנ"ל היוותרות של שארית שליה, ועוד יותר מכך על האופן שבו יש לנהוג במקרים כנ"ל לאחר שאותרה שארית שליה ברחם.
חשוב מאוד שנשים בישראל, תדענה כי הליך גרידה לאחר לידה אינו עניין של מה בכך, כי בביצוע גרידה מספר שבועות לאחר לידה יש סיכון מוגבר לפגיעה ברחם ולעקרות, וכי ראוי במקרים כנ"ל לשקול ולהעדיף, כאשר ניתן הדבר, חלופות טיפול נוספות, בין טיפול שמרני ובין הליך אנדוסקופי, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים ועדכניים יותר שעומדים כיום לרשות הרופאים בכל בי"ח בישראל אילו כך היה נעשה במקרה של היולדת במקרה זה, הדבר היה מונע את עקרותה.
פסק דין חשוב זה מהווה חוליה נוספת בשרשרת פסקי דין שמרחיבה את חובות הרופאים שעוסקים בהריון וילוד לחשוף בפני המטופלות שלהם את כל המידע הרפואי הרלבנטי לשימור יכולתן להרות, ולהביא לעולם ילדים בריאים.
לצד האמור, פסה"ד בעניין זה מרחיב את זכות הפיצוי של נשים שרחמן נפגע עקב רשלנות רפואית לקבל החזר מלא עבור מספר טיפולי פונדקאות, ואף לאחר שנולדו להם 3 ילדים.
