צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 28 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

תקדים של משרדנו: בית החולים חויב לשלם 1.4 מיליון ש"ח עבור פטירת עובר בשבוע 39 להריון

בפס"ד תקדימי שניתן ב-13.3.18 נתקבלה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה ונוהלה במשרדנו בהתייחס לפטירה עוברית, תוך רחמית, שארעה בשבוע 39+ להריון.

בפסה"ד נקבע כי הפטירה העוברית, שהתרחשה פחות מ-48 שעות לאחר שהאם שוחררה מביקורת במיון המיילדותי של איכילוב, נבעה מרשלנות רפואית, וכי  בנסיבות העניין יש לפצות את ההורים המיועדים בסך כולל של 1.4 מיליון ₪, כולל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

פס"ד זה מהווה תקדים, הן מבחינת גובה הפיצוי שהינו הגבוה ביותר שהוטל בישראל עד כה בתיק רשלנות רפואית בהריון שעניינו פטירת עובר ברחם, והן מבחינת הנורמה שנקבעה במסגרתו בנוגע לזהירות המתחייבת במצב של הריון מתקדם אצל אשה בת למעלה מ-35 שמדווחת על הפחתה בתנועות עובר.

עובדות המקרה

ההריון המדובר הושג בהליך של הפריה חוץ גופית שבו נקטו בני זוג לא נשואים, שלקראת הגעתם לגיל 40 החליטו להביא יחדיו ילד ראשון לעולם. המעקב אחר הריון יקר זה היה תקין לחלוטין.

יומיים לאחר השבוע ה-39 האם פנתה למיון המיילדותי של איכילוב ודיווחה לאחות בקבלה על תחושה מופחתת של תנועות עובר. לאחר מספר בדיקות של האחות, ובדיקת מוניטור של דופק עובר שהיתה תקינה, האם שוחררה לביתה והתבקשה לחזור לביקורת לאחר 3 ימים.האם הקדימה וחזרה למיון המיילדותי של איכילוב בחלוף יומיים בשל כך שחשה (שוב) בירידה בתחושת תנועות העוברית. בבדיקה שבוצעה לה נתברר כי העוברית מחוסרת דופק, ובנסיבות אלו האם נאלצה לעבור לידה שקטה (הליך לידה שנועד להוציא מהרחם עובר מת).

הרשלנות שבאי ביצוע בדיקת אולטרא סאונד

המחלוקת הראשונה היתה עובדתית ועניינה בשאלה – האם לפני שחרורה של האם מהמיון המיילדותי בוצעה לה שם בדיקת אולטרא סאונד (מדובר בבדיקת פרופיל ביופיזיקלי שמשמשת להערכת מצב העובר). ויודגש: לא היתה מחלוקת כי התנהלות רפואית סבירה מחייבת לבצע בדיקה כנ"ל כדי להעריך את מצב העובר, וכי אי ביצועה מהווה רשלנות בהריון.

ביהמ"ש קיבל בעניין זה את גרסת התביעה המלואה, וקבע כי בביקור המדובר לא נעשתה לאם כל בדיקת אולטרא סאונד. בעניין זה נסמך ביהמ"ש, בין היתר, על מכתב שנשלח למשרדנו, טרם הגשת התביעה, מהמח' המשפטית לניהול סיכונים של ביה"ח. במכתב זה הודתה עוה"ד של ביה"ח כי בביקור המדובר לא בוצעה כל בדיקת אולטרא סאונד.

ומנגד, בעקבות הגשת התביעה, עוה"ד של ביה"ח שינתה את גרסתה, וטענה כי מה שכתבה במכתבה הנ"ל היה טעות, וכי בפועל בוצעה לאם בדיקת אולטרא סאונד. ביהמ"ש דחה האמור וקבע כי אינו נותן כל אמון בתשובות שסיפקה עוה"ד בחקירתה הנגדית, וכי לא היה בהן כדי לספק הסבר איזו טעות כביכול נפלה במכתבה וכיצד התרחשה אותה טעות.

הרופאים התרשלו בכך שלא התייחסו לדיווח על תחושה מופחתת של תנועות עובר

בפסה"ד נקבע כי ההתנהלות במיון ביה"ח היוותה רשלנות רפואית בהריון, אף אם מתעלמים מאי ביצוע בדיקת האולטרא סאונד.

לעניין זה נקבע כי הרופא ששיחרר את האם מהמיון נכשל פעמיים בבחינות ההתמחות של שלב א', וממילא לא השלים את התמחותו, וכי הוא לא היה מוסמך לשחרר נשים מהמיון ללא אישורה של מי שהיתה המתמחה האחראית במיון באותו היום.

בפועל, נתברר כי אותו רופא שיחרר את האם מהמיון מבלי שהיה מודע לכך שהיא דיווחה בהגעתה על ירידה בתחושת תנועות העובר, וכי אף המתמחה האחראית אישרה את השיחרור בהסתמך על הרישום החסר שבוצע ע"י אותו רופא, ומבלי שהיתה מודעת גם היא לאותו דיווח.

לעניין זה נקבע כי קשה להפריז בחשיבות הדיווח של אשה על ירידה בתנועות העובר (תלונה כאמור עלולה להצביע על שינוי לרעה במצבו), וכי בהסתמך על דיווח זה לא היה מקום לשחרר את האם מהמיון באותו יום.

הסיכון המוגבר שנובע מכך שהמדובר היה באשה בת 39

פסה"ד אף מתייחס לכך שאצל נשים הרות  מעל גיל 35 (ודאי לאחר גיל 40) קיים סיכון מוגבר ועצמאי לפטירה עוברית לאחר השבוע ה-37 להריון, וכי גם את הנתון הזה היה מקום לשקול בנוגע להחלטה אם לשחרר את האם במקרה זה (שהיתה בת 39+ ונמצאה בשבוע ה-39+ להריון) מהמיון המיילדותי או להציע לה להתאשפז למעקב או לייזום לידה.

ביהמ"ש קבע כי גם בהיבט זה נמצאה רשלנות רפואית משנתברר, בחקירתו הנגדית של רופא המיון ששיחרר את האם, כי הנ"ל לא היה מודע כלל לכך שהסיכון לפטירה עוברית אצל מטופלת בת 39.5 בשבוע 39+ הינו סיכון מוגבר לעומת המצב אצל מטופלת צעירה שנמצאת באותו שבוע של הריון.

סכום הפיצוי

  • 630,000 ₪ – פיצוי עבור כאב וסבל של האם.
  • 300,000 ₪ – פיצוי על כאב וסבל של האב.
  • 12,275 ₪ – פיצוי לאם עבור הוצאות שהוצאו בהריון שהסתיים בפטירה העוברית.
  • 150,000 ₪ – פיצוי לאם עבור הוצאות שהוציאה עבור הריון נוסף לאחר המקרה נשוא התביעה.
  • 290,000 ₪ – שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.