עו"ד אבי שמואלי
החודש הגשנו תביעה חדשה ונוספת שעניינה רשלנות רפואית בלידה שבעקבותיה נגרם ליולדת קרע של סוגרי פי הטבעת – קרע בדרגה 3-4.
הפעם דובר בלידה של תינוק מקרוזומי (משקל לידה עולה על 4,000 גרם) שנולד במצג אנומלי של עורף לאחור. הקרע שנגרם בלידה כלל את שני סוגרי פי הטבעת, ופגיעתה של היולדת מתבטאת במקרה זה ב-80% נכות.
התובעת, הינה צעירה חרדית. דובר בלידתה השניה, שהתרחשה בעת שהיתה בת 21, ושבסיומה נגרם לה במהלך יציאת התינוק נגרם קרע מיילדותי חמור ועמוק, שהגיע וקרע את שתי טבעות השרירים של סוגרי פי הטבעת (החיצונית והפנימית כאחד), וסווג בביה"ח כ-"קרע בדרגה C3".
ויודגש: קרע מיילדותי של איזה מסוגרי פי הטבעת מהווה, כשלעצמו, פגיעה חמורה ולא שכיחה בעלת השלכות ארוכות טווח. בתוך טווח דרגות החומרה של קרעים כאמור, קרע בדרגה C3 מצוי ברף העליון של דרגות החומרה. משמעו כי הפגיעה כללה הן קריעה מלאה של טבעת הסוגר החיצוני של פי הטבעת, והן קריעה של טבעת שריר סוגר הפנימי של פי הטבעת. במקרה זה, הפגיעה כללה קריעה מלאה של שריר הסוגר החיצוני, כאשר שריר הסוגר הפנימי נקרע גם הוא באופן מלא (נותרו ממנו "סיבים בודדים")! בנוסף, הקרע אף יצר מה שתואר בביה"ח כ"דפקט" בעומק רירית הרקטום.
הקרע, והפגיעה שנגרמה לתובעת, לא היו בבחינת גזירת גורל שאין לצפותה ולמונעה. היפוכם של דברים. במקרה דנן חברו יחדיו מספר גורמי סיכון מוכרים להיווצרות פגיעה מיילדותית אימהית כנ"ל, ובהם:
- התינוק היה גדול עד כדי מקרוזומיה.
- התינוק היה במנח לא תקין למן תחילת השלב השני של הלידה, וסופו של דבר שאף נולד במנח לידה לא תקין של עורף לאחור.
- לאחר שהלידה לא התקדמה כנדרש בשלב השני שלה, כדי לסייע בסיומה הצטרפו ונכנסו לחדר הלידה רופא ושתי מיילדות בנוסף למיילדת שהיתה שם. אחת המיילדות לחצה עם ידה/מרפקה על בטן/רחם התובעת כדי לסייע ביציאת התינוק, בעוד שהאחרת ביצעה לה אפיזיוטומיה.
לתובעת לא ניתן בשום שלב הסבר בנוגע לסיכון המוגבר היווצרות קרע בסוגרי פי הטבעת בנסיבות הענין. אף לא ניתן לה כל הסבר בנוגע לסיכון הרלבנטי הכרוך בהפעלת לחץ ידני על רחמה, וממילא לא נתבקשה לכך הסכמתה. לא זו אף זו. בדיעבד התברר כי בניגוד למה שנרשם בתיק ביה"ח, האפיזיטומיה שבוצעה לתובעת היתה מדיאנית (אנכית) ולא מדיו-לאטרלית (צידית), על כל הסיכון המוגבר שכרוך בכך לפגיעה בסוגרי פי הטבעת.
סופו של יום, שהתובעת, שהגיעה לביה"ח ללידה, כשהיא בת 21 שנים בלבד, נשואה ואם לעולל בן שנה ומספר חודשים, יצאה בעקבותיה עם פגיעה חמורה ביותר ששקולה לנכות רפואית של 80%, ומתבטאת, בין היתר ב:
- חוסר של 1/3 מטבעת שרירי הסוגר החיצוני והפנימי של פי הטבעת;
- מחיצה רקטוגינלית דקה עד לא קיימת;
- חוסר שליטה מוחלט על גזים;
- חוסר שליטה מוחלט על צואה (עד כדי בריחת צואה מוצקה ללא תחושת צורך להתרוקן);
- מגבלה קשה ביכולת להתאפק בעת הצורך לתת צואה;
- כאבים בקיום יחסי מין ובעיות נלוות של תפקוד חברתי ומיני (התובעת ממעטת בקיום יחסי מין עם בעלה)
