עו"ד אבי שמואלי
בהסכם פשרה שהוגש על ידנו, ואושר השבוע בביהמ"ש המחוזי, נקבע כי המדינה תשלם פיצוי בסך 4,700,000 ₪ במסגרת תביעה על רשלנות רפואית בלידה שנוהלה במשרדנו, וזאת בנוסף לכ-3 מליון ש"ח שישולמו מגימלאות המוסד לביטוח לאומי.
התביעה הוגשה ע"י משרדנו לפני כשנתיים, ועסקה בהריון תאומים במסגרתו נוצר אצל האחד פיגור גדילה תוך רחמי, ודיסקורדנטיות (מצב שבו תאום אחד גדל משמעותית מהאחר).
פיגור הגדילה התוך רחמי החמיר לקראת השבוע ה-30 להריון, ובשל כך אם התאומים אושפזה בבי"ח למעקב שמטרתו לזהות את נקודת הזמן האופטימלית לסיום ההריון, עוד לפני שמצב התאום הקטן ידרדר למצוקה עוברית מסכנת חיים.
בפועל, כך נטען על ידינו בתביעה, במהלך אותו אשפוז לא נעשה בביה"ח שימוש כנדרש בכלל אמצעי המעקב הרלבנטיים, ובפרט במהלך סוף השבוע, וגם כאשר מצבו של התאום הקטן הידרדר למצוקה שהתבטאה בהאטות דופק בניטור, לא נתקבלה ההחלטה המתחייבת לסיים את ההריון בניתוח קיסרי דחוף.
בסופו של דבר, הניתוח הקיסרי בוצע רק לאחר שמצבו של התאום הקטן הדרדר כדי מוות תוך רחמי, ולאחר חילוצו הנ"ל נזקק להחייאה ממושכת ונותר עם נזק מוחי בלתי הפיך שמתבטא בשיתוק מוחין מוטורי של ארבע הגפיים, ובפיגור שכלי קשה.
הסכם הפשרה הושג במקרה זה כשנתיים בלבד לאחר הגשת התביעה, ועוד לפני שהחל שלב שמיעת העדים בתיק.
להלן מספר נקודות והבהרות לגבי סכום הפשרה (4.7 מליון ש"ח) אותו יקבלו במקרה זה הקטין והוריו:
- במועד הפשרה הקטין היה בן כ-9 שנים.
- סכום הפשרה הנ"ל משולם ע"י המדינה בנוסף לתשלומי הביטוח הלאומי שנאמדים כשלעצמם במספר מיליוני ₪.
- ראשי הנזק העיקריים בגינם ניתן הפיצוי כוללים: הפסד השתכרות של הקטין (שאינו מסוגר לכל עבודה), עזרת צד ג' שנדרשת להשגחה ולטיפול (24 שעות ביום) על נכה במצבו, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ופארא-רפואיות, והוצאות ניידות.
- תוחלת חייו של התאום הפגוע נמוכה משמעותית מתוחלת החיים הממוצעת, כאשר בנתון זה היה כעיקרון כדי להפחית מתחשיב סכומי הפיצוי שמגיעים לו, וכדי להקטין מסכום הפשרה לעומת קטין במצבו ללא קיצור בתוחלת חייו.
- העובדה שהריון התאומים הסתיים במקרה זה בשבוע ה-30 להריון, כלומר שמדובר היה בכל מקרה בפג (גם אילו החילוץ היה נעשה מוקדם יותר) איפשרה למדינה לטעון כי חלק מנזקיו נובעים מהפגות עצמה, ולא מהעיכוב בחילוצו, כשבנקודה זו היה גם כן כדי להפחית כעיקרון מסכום הפיצוי."
