צרו קשר

אפיזיוטומיה מדיאנית שגרמה לקרע דרגה 3 או 4

תביעת רשלנות רפואית בלידה חדשה של יולדת עם קרע דרגה 3 או 4 בלידה הוגשה ע"י משרדנו היום. הפעם מדובר במקרה של קרע שנגרם עקב חתך אפיזיטומיה שבוצע על ידי המיילדת בלידה.

עניינה של התביעה בקרע מיילדותי עמוק שֶחָדַר וְקָרַע את סוגר/י פי הטבעת של היולדת, במהלך לידת בנה הבכור (והיחיד), והותיר אותה עם פגיעה ונכות קשה בעלת השלכות שונות (להלן בהתאמה: "הקרע" ו"ביה"ח").

להלן מידע בנוגע לתופעה של קרע בפי הטבעת בעקבות לידה:

  • התופעה של היווצרות קרעים בלידה המערבים את סוגרי פי הטבעת הינה מוכרת, אך נדירה יחסית (בישראל שיעורה המדווח עומד על 0.2%-0.6% מכלל הלידות הנרתיקיות).
  • קרעים כאלו, שמסווגים כקרע בדרגה 3-4 עלולים לגרום לתחלואה אימהית קשה, כולל בעיות בשליטה על גזים ו/או צואה, כאבים ממושכים, כולל בעת יחסי מין, הגבלה על לידות וגינליות עתידיות, וכל המשתמע מכך מבחינה אימהית, נשית, נפשית ותפקודית.
  • גורמי הסיכון להיווצרות קרעים מיילדותיים בסוגרי פי הטבעת תועדו ונסקרו היטב בספרות המיילדותית, וזאת על מנת שבמקרים מתאימים ניתן יהיה להימנע מהם וע"י כך למנוע את היווצרות הקרעים. אחד מגורמי הסיכון הנ"ל הינו ביצוע אפיזיוטומיה מדיאנית, לידת ואקום או לידת מלקחיים, שלב שני מוארך, עובר גדול, ומצג של עורף לאחור.

בענייננו, מדובר ביולדת שסבלה מקרע בסוגרי פי הטבעת לאחר שבעת הלידה בוצעה לה ע"י המיילדת אפיזיוטומיה מדיאנית, ולא מדיו-לטרלית.

להלן הבהרות בנוגע לאמור:

  • אפיזיוטומיה הינה פרוצדורה מיילדותית-כירורגית של חיתוך יזום שנעשה באזור חיץ הנקבים של היולדת לקראת סיום השלב השני של הלידה ובמטרה להחיש/להקל את מעבר ראש הילוד.
  • אם בעבר נהוג היה לבצע אפיזיטומיה בכל לידה וכעניין שברוטינה, בעשורים האחרונים (לאחר שנמצא שביצועהּ לא מֵגֵן על פי הטבעת אלא אף מגדיל הסיכון לפגיעה כנ"ל) ההנחיה היא שיש לבצעהּ באופן מוגבל, ופרטני, כאשר הממצאים המילדותיים מצדיקים זאת.
  • כשנסיבות הלידה מצריכות ביצוע אפיזיוטומיה, יש לבצעהּ באופן מדיו-לאטרלי (קרי באמצעות חתך אלכסוני שיוצא מהנרתיק כלפי מטה בזוית של 60 מעלות), ולא באופן מדיאני (בחתך שיורד אנכית מהנרתיק לכיוון פי הטבעת). כך, בין היתר, לפי שנמצא שביצוע מדיאני של אפיזיוטומיה מהווה גורם סיכון משמעותי, ועצמאי, ליצירת קרעים עמוקים שיגיעו ויקרעו את סוגרי פי הטבעת של היולדת, על כל המשתמע מפגיעה קשה זו. הדברים נכונים בפרט לגבי הנוהג בישראל, שבה ביצוע מדיאני של אפיזיטומיה אינו מקובל כלל. ממילא, לצוותים המיילדותיים שפועלים בישראל אין הכשרה ו/או התנסות ו/או מומחיות לביצוע אפיזיוטומיות מדיאניות.
  • במקרה המדובר, לא זו בלבד שהאפיזיוטומיה שבוצעה ליולדת היתה מדיאנית, אלא שהמיילדת שביצעה אותה, ניסתה בדיעבד להסתיר עובדה זו תוך שהיא מכניסה לתיק הרפואי, לאחר שנתבררה חומרת פגיעתה של התובעת, רישום כוזב ומטעה שלפיו האפיזיוטומיה שנעשתה על ידה היתה, כביכול וכפי המקובל, מדיו-לאטרלית. העובדה שהאפיזיוטומיה שבוצעה ליולדת היתה בפועל מדיאנית, התגלתה רק לאחר מבדיקות גניקולוגיות שנעשו לה מחוץ לביה"ח לאחר שיחרורה משם.

זאת ועוד, אף לאחר שהקרע נוצר, ואובחן כי הוא חדר את סוגר/י פי הטבעת של היולדת, הצוות המיילדותי בביה"ח לא דאג לבדוק, לאבחן, לסווג, ולתקן אותו בהתאם לנדרש, תוך שיקוף הדברים לתובעת ותוך קבלת הסכמתה.

בסופו של יום, היולדת, שבעת הלידה היתה אשה צעירה בת 30 שנים בלבד, נותרה עם נכות רפואית צמיתה של 35% במצטבר. פגיעתה מתבטאת בבעיות שליטה במתן צואה; בעיות שליטה בגזים; וכאבים ומגבלות עזות בקיום יחסי מין – על כל המשתמע מכך על תפקודה בבית, ומחוצה לו, בעבודה, מול בני משפחתה, ויחסיה הזוגיים והחברתיים.