א. שמואלי, רובינסקי ושות’ משרד עורכי דין (1)
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לידת ואקום

לידת ואקום הינה לידה שבה לצורך חילוץ הילוד, מצמידים לראשו, בשלב האחרון של הלידה, התקן דמוי כיפה עשוי פלסטיק או מתכת, ולאחר מכן מושכים אותו החוצה באמצעות ידית המחוברת לאותה כיפה.

הצמדת הכיפה לראש הילוד נעשית באמצעות יצירת תת לחץ (ואקום) ומכאן שמה של הפרוצדורה.

סיכוני לידת ואקום

לידת ואקום אינה נקיה מסיכונים, והיא כרוכה בסיכון מוגבר של היולדת מצד אחד, ושל העובר מצד שני.

מצד היולדת

השימוש בואקום כרוך בסיכון מוגבר ליצירת קרע דרגה 3-4 (מדובר בקרע של סוגרי פי הטבעת שעלול להשאיר את היולדת עם פגיעה תפקודית משמעותית).

בשל האמור, בתום פעולת הואקום יש להקפיד בבדיקת מצב סוגרי היולדת.

מצד התינוק

השימוש בואקום מוכר ככזה שעלול לקרע כלי דם בגולגולת התינוק, ולדימום תת גולגלתי שהינו סיבוך חמור שעלול לגרום לנכות נוירולוגית ואף למוות.

בשל האמור, בסיום כל לידת ואקום יש להקפיד על השגחה מיוחדת אחר מצב הילוד על מנת לאבחן ולטפל, מוקדם ככל הניתן, בכל דימום תת גולגלתי שעלול להתפתח.

מתי לבצע לידת ואקום?

החלטה לסיים את הלידה בואקום אינה יכולה איפוא להתקבל כלאחר יד. יש צורך לשקול לצורכה את הנסיבות, לבחון חלופות כולל יתרונות וסיכונים שכרוכים בכל חלופה, לקיים מול היולדת דיון בכל האמור, ולדאוג לקבל הסכמתה שניתנה לאחר שהבינה כל ההשלכות.

הנסיבות שמוכרות ככאלו שמצדיקות לשקול לסיים את הלידה באמצעות ואקום נחלקות לשתיים.

נסיבות אימהיות

  • התארכות של השלב השני בלידה (השלב שמפתיחה מלאה ועד יציאת התינוק);
  • מצב חירום רפואי שמחייב לסיים את הלידה בדחיפות כדי למנוע סכנה לאם;
  • נסיבות שמונעות מהיולדת ללחוץ בעצמה, כלל עייפות.

נסיבות עובריות

  • ממצאים שמחשידים למצוקה עוברית שמחייבת לחלץ את העובר בדחיפות.

מתי אין לבצע לידת ואקום?

רשימת הנסיבות ששוללות, באופן קטגורי או יחסי, את חלופת השימוש בואקום כוללת:

  • צואר רחם שאינו פתוח לפתיחה מלאה (מתחת ל-10 ס"מ) – במצב כנ"ל ניתן לבצע ואקום רק במצבים מיוחדים וע"י רופא מומחה.
  • חלקו הגרמי של ראש התינוק נמצא מעל לגובה הספינות (0-S) – במצב כנ"ל ניתן לבצע ואקום רק במצבים מיוחדים וע"י רופא מומחה. כאשר חלקו הגרמי של ראש התינוק נמצא בין 0-S ל-2+S (לא כולל) יש צורך בהפעלת שיקול דעת מיוחד ומיומנות מיוחדת.
  • העובר נמצא במצג פנים.
  • ידועה הפרעת קרישה עוברית או שמדובר בעובר מתחת לשבוע 34 להריון.

ביצוע לידת ואקום

בהתייחס לביצוע פעולת הואקום עצמה יש להדגיש הנקודות הבאות:

  • לצורך ההחלטה על אופן סיום הלידה, ולפני תחילת הואקום, חובה לזהות במדויק את העמדה שבה מצוי חלקו הגרמי של ראש התינוק, ואת הפוזיציה שבה הוא מצוי;
  • באותה מידה חשוב לקיים דיון, ואם יש צורך הערכה נוספת, במשקל התינוק;
  • רופא מתמחה בילוד וגניקולוגיה מורשה לבצע ואקום רק אם הוסמך לכך ע"י מנהל המחלקה או מנהל חדר הלידה.
  • התנתקות של כיפת הואקום מראש הילוד עלולה להצביע על שימוש לא תקין, ועל הגברת הסיכון להיווצרות קרע בכלי הדם בראשו. בהתאם, יש להתייחס לכל התנתקות בכובד ראש, ובכל מקרה אין להמשיך בביצוע ואקום לאחר יותר מ-3 התנתקויות.
  • המשך נסיונות החילוץ בואקום מותנה בכל שהראש יורד, ובכל מקרה אסור שפעולת הואקום תתארך מעל 30 דקות.

משרדנו טיפל לאורך השנים בתביעות רשלנות רפואית רבות שנוגעות לביצוע ואקום בלידה, ולנזק שנגרם בעקבות זאת לתינוק או ליולדת.

עוד עשוי לעניין אותך

פיצוי של מיליון ש"ח בגין לידה שקטה

כללי   בימים אלה ניתן פס"ד בתביעת רשלנות רפואית, שהוגשה בבית המשפט השלום בחיפה ע"י חברת עורכי דין א. שמואלי, וזאת במסגרת ת.א. 48913-01-16. פסק
פסק דין, תביעה

מה היקף אחריות הרופא שאצלו מתבצע מעקב ההריון?

רופא נשים שמנהל מעקב הריון מפנה מטופלת לבדיקת אולטרא סאונד ספציפית. מי אחראי לתת למטופלת הסבר מלא בנוגע לתוצאות הבדיקה? רופא הנשים המטפל או הגורם...
תביעה

ניתוח עיניים שבוצע ללא הסכמה מדעת

דובר בניתוח להסרת משקפי רוחק ראיה (ניתוח "לאסיק"), שבוצע למטופל בן 42 בשנת 1999. הניתוח לא הביא לכל שיפור במצב רוחק הראיה, ובעקבותיו...