צרו קשר

רשלנות רפואית בניתוח

פניות רבות שמגיעות למשרדנו נוגעות לטענות על רשלנות רפואית בניתוחים. אותן פניות עוסקות בניתוחים שהסתיימו בנזקים, לעיתים קשים ביותר. המטופלים סבורים כמובן ששילוב של נזק עם ניתוח לא מותיר ברירה אלא לקבוע שבפנינו רשלנות רפואית בניתוח.

אנו מצדנו רואים חובה לשוב ולהסביר שגם בתחום של רשלנות בניתוחים, הקביעה בדבר רשלנות אינה מתבססת על "מבחן התוצאה". מנתח בהחלט יכול לטעות ולגרום לנזק, מבלי שטעותו תיחשב רשלנות בניתוח. זאת אם יוכח שבמהלך הניתוח הוא נקט אותם אמצעי זהירות שמנתח סביר היה נוקט, בנסיבות העניין.

עקרונות מנחים בתיקי רשלנות בניתוחים

רבות מתביעות הרשלנות הרפואית עוסקות בנזקים שנגרמו למטופל במהלך ניתוח שעבר. בין יתר הטענות ששכיח למצוא בתביעות כנ"ל מצויה הטענה כי טרם הניתוח לא קיבל המטופל הסבר מלא בנוגע ל:

  • טיב הניתוח
  • סיכוניו
  • סיכוייו
  • תופעות הלוואי שלו
  • חלופות שעמדו בפני המנותח

(פרטים נוספים בכתבה על הסכמה מדעת).

טענה אחרת בה ניתן לעשות שימוש במקרים כנ"ל נסמכת על כלל משפטי שמכונה "כלל הדבר מדבר בעד עצמו".

כעיקרון, נטל השכנוע בתביעות משפטיות מוטל על התובע. מכאן שכעיקרון, בתביעת רשלנות רפואית נטל השכנוע להוכיח את הטענות הצריכות לעניין מוטל על המטופל.

ואולם, קיימים חריגים לכלל הנ"ל (ראו למשל בכתבה על רשומות רפואיות). אחד מאותם חריגים, שבהתקיימם מועבר נטל השכנוע לנתבע, חל במקרה שהתובע מוכיח את קיומם של 3 התנאים הבאים במצטבר:

  • שלתובע (המטופל) לא הייתה ידיעה, בזמן אמת, מה היו למעשה הסיבות שהביאו בפועל לנזק. מובן, שבמקרה של ניתוח, שבו המטופל מורדם בדרך כלל, אין כל קושי לקבוע כי תנאי זה מתקיים.
  • שהנזק נגרם ע"י נכס שהיה בשליטת הנתבע. גם כאן, במצב של ניתוח אין קושי לקבוע כי תנאי זה מתקיים, שכן נפסק כי כלי ניתוח הינו "נכס שבשליטת הנתבע".
  • שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה.

בחינת קיומה של רשלנות בניתוח

בחירה בשיטת ניתוח

בבדיקות תיקי רשלנות רפואית בניתוחים לא פעם נבחנת סבירות של בחירה בטכניקה ניתוחית מסוימת, והעדפתה על פני שיטה אחרת.

מטופלים סבורים כי אם אפשר היה לבצע פרוצדורה ניתוחית שנעשתה להם בשיטה אחרת, לעיתים בטוחה או מתקדמת יותר, הרי שאי-בחירה בה מהווה רשלנות רפואית בניתוח. גם סברה זו יכולה להיות מוטעית.

אם מנתח בוחר באחת משיטות הניתוח הקיימות והמוכרות בעולם הרפואה ומיישמה כנדרש, הרי שגם אם אפשר היה לבחור בשיטה אחרת, שייתכן ולא הייתה גורמת לנזק מאותו סוג, אין בכך משום רשלנות בניתוח.

שאלה אחרת, וחשובה לא פחות, היא האם בטרם בחירתה של שיטת ניתוח מסוימת קוימה כלפי מטופל חובת הגילוי, כמשמעותה בחוק ובפסיקה. כלומר, השאלה תהיה האם המנותח נתן "הסכמה מדעת" לבחירה בשיטה ניתוחית מסוימת אחרי שקיבל ממנתחו את מלוא ההסברים המתחייבים.

אם יוכח שחובת הגילוי לא קוימה כנדרש, שכתוצאה מכך נבחרה שיטת טיפול לגיטימית אך מסוכנת יותר ושסיכונים שכרוכים באותה שיטה התממשו, המטופל יהיה זכאי למלוא הפיצוי בגין הנזק שנגרם לו עקב התממשות הסיכון שהיה כרוך בניתוח שבוצע לו, וגם אם בביצוע הניתוח עצמו לא נפלה רשלנות רפואית.

יתרה מכך, אם אפילו לא הוכח קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי לבין התממשות הסיכון של ניתוח כלשהו, מטופל יכול להיות זכאי לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בנסיבות כנ"ל. דהיינו, פיצוי בגין ראש נזק זה יכול להינתן גם אם לא הוכחה רשלנות רפואית בניתוח עצמו, ופיצוי זה לבדו יכול להגיע לסכום משמעותי.

מומחיותו של המנתח

טענות נוספות ששומעים בענייני רשלנות רפואית בניתוחים נסובות סביב מומחיותו של המנתח.

רבים סבורים כי רק רופא שכבר קיבל רישיון מומחה רשאי לבצע ניתוחים. בפועל המצב בישראל שונה בתכלית. ניתוחים רבים מבוצעים ע"י מתמחים, כאלה שמנוסים יותר, וכאלה שפחות.

בביצוע ניתוח ע"י מתמחה אין כשלעצמו הפרת חובה חוקית או מנהלית, וגם אין בו משום רשלנות רפואית בניתוח. רק בתחומים מסוימים ומוגדרים משרד הבריאות קובע שניתוח צריך להתבצע ע"י רופא מומחה בלבד.

אם הוראת מנהל בהקשר זה אינה מקוימת, ובסופו של דבר גם נגרם נזק, בהחלט יש מקום להניח שייקרא רשלנות בניתוח. לא מן הנמנע כי במקרים כאלה די יהיה בהפרת הוראת המנהל כאמור כדי להעביר את נטל ההוכחה לכתפי הצוות הרפואי להוכיח שלא הייתה רשלנות.

כך, למשל חוזר משרד הבריאות העוסק בכירורגית ילדים קובע מפורשות שילדים הזקוקים לניתוחים דחופים שכיחים, כגון ניתוח כריתת תוספתן, ינותחו ע"י כירורג ילדים מומחה או ע"י כירורג בכיר עם מירב הניסיון בכירורגית ילדים.

לפיכך, ביצוע ניתוח לילד שלא ע"י מומחה בכירורגית ילדים או כירורג בכיר ועתיר ניסיון בכירורגית ילדים, אשר בסיומו נגרם נזק, מקים מעין חזקה בדבר קיומה של רשלנות רפואית באופן ביצועו .כאמור, חובת ההוכחה שלא הייתה רשלנות רפואית בניתוח באותו מקרה, תעבור כנראה לכתפי הצוות הרפואי.

רשלנות רפואית בביצוע הרדמה

רשלנות בניתוחים יכולה למצוא את ביטויה גם כשהדבר נוגע להליך הרדמתו של מטופל.

תביעה של רשלנות רפואית בהרדמה

פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 789/89 העוסק ביולדת שנתעורר הצורך להרדימה, בהרדמה כללית, לצורך ניתוח קיסרי.

בפועל, במסגרת הליך הרדמתה נדרשו לא פחות מ-6 נסיונות להחדיר את הטובוס לקנה נשימתה (נסיונות אלו מכונים נסיונות "אינטובציה"), ורק בחלוף כ-1/2 שעה צלח הדבר בידי המרדימים. במהלכה של אותה 1/2 שעה סבלה היולדת מתת חימצון, והדבר גרם למצוקה קשה אצל העובר ששהה ברחמה אותה עת.

בעקבות האמור נולד העובר כשהוא סובל משיתוק מוחין.

פסק הדין

בפסק דינו של בית המשפט נקבעה רשלנותם של הרופאים המרדימים, ונפסק כי הם לא פעלו במיומנות מקצועית סבירה.

על מה התבסס בית המשפט בנוגע לקיומה של רשלנות בהרדמה?

  • על כך שלא הוכח שהמטופלת סבלה מנתונים אנטומיים שיכולים היו לגרום לקשיים באינטובציה (דוגמת צוואר קצר, נפיחות בלשון, ובצקת בקנה הנשימה);
  • על כך שאותה מטופלת נותחה בעבר מספר פעמים, כשמעולם לא היתה בעיה בהליך האינטובציה שלה;
  • על כך שברישום הרפואי אין כל הסבר או רישום שיכול להסביר כיצד ארע שנדרשו 6 נסיונות עד להחדרתו, בהצלחה, של הטובוס לקנה הנשימה;
  • ועל כך שאיש מהמרדימים שנכחו במועד הרלבנטי לחדר הניתוח לא הובא ע"י הנתבעת להעיד.

ייעוץ בנושאי רשלנות בניתוחים

מטרת המידע שאנו מגישים לכם היא לשקף, בקליפת אגוז, את מקצת הדילמות בבחינת קיומה של רשלנות בניתוחים ולהבהיר כי כל מקרה אמור להיבחן לגופו, ולאור נסיבותיו המיוחדות.

פנו אלינו לייעוץ ללא תשלום ולבירור המקרה הפרטי שלכם »

תביעות ופסקי דין של רשלנות רפואית בניתוח

ניתוח עיניים שבוצע ללא הסכמה מדעת

עו"ד אבי שמואלי

דובר בניתוח להסרת משקפי רוחק ראיה (ניתוח "לאסיק"), שבוצע למטופל בן 42 בשנת 1999. הניתוח לא הביא לכל שיפור במצב רוחק הראיה, ובעקבותיו…

רשלנות רפואית והסכמה מדעת לביצוע ניתוח

עו"ד אבי שמואלי

נדונה תביעת רשלנות רפואית שנסבה סביב פגיעה באוטונומיה בביצוע ניתוח "לאסיק" בעיניים…

ניתוח שבוצע לתינוק מבלי שהוסבר להוריו כי קיימת דעה שלפיה אין לבצע הניתוח בגיל כה צעיר

עו"ד אבי שמואלי

בת.א.3329-11-09 בבית משפט השלום בת"א נדונה תביעת רשלנות רפואית שעניינה אובדן אצבע של תינוק בן שנה בעקבות ניתוח שנערך לו בביה"ח סורוקה…