צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 35 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

רשלנות במתן תרופה

בשנת 2001 התרחש מקרה טראגי אשר הסעיר את מערכת הבריאות כולה, כאשר ניתן לפעוטה כבת 3, במהלך טיפול כימותרפי בבית חולים בני ציון, טיפול במגנזיום, במינון הגדול פי 100(!) מהמינון אשר נרשם לה ע"י הרופא. הטיפול השגוי גרם להיווצרות דום לב, אשר הותיר את הפעוטה עם נזק מוחי אנוש לצמיתות. אין ספק כי זהו מקרה קלאסי של רשלנות במתן תרופה שגרם לתוצאה טראגית.

"טעויות במתן תרופות הן גורם הסיכון הגדול ביותר מבין כלל הטעויות הרפואיות" – כך נכתב בנייר עמדה שפרסם משרד הבריאות בשנת 2013 שכותרתו "נייר עמדה בנושא בטיחות במתן תרופות". ואכן, תרופות אשר ניתנו שלא בהתוויה הנכונה, או לא במינון הנכון, או מבלי לבדוק האם מצבו של הרפואי של המטופל מאפשר נטילת תרופה זו, או ללא מתן הסברים מתאימים, עלולות לגרום לנזק רב שעלול להסתיים גם במות המטופל.

מהן נקודות הכשל העיקריות שעלולות לקרות במתן תרופה למטופל?

  1. אי גבית אנמנזה וסקירת התיק הרפואי של המטופל לצורך בחירה בטיפול התרופתי המתאים – לצורך קבלת החלטה בנוגע לתרופה המתאימה והנדרשת, על הרופא לתחקר את המטופל היטב – לא רק על הסימפטומים מהם הוא סובל, אלא גם בנוגע להיסטוריה רפואית רלוונטית כגון מחלות רקע, רגישויות שהתגלו בעבר לתרופות, תרופות אחרות אותן הוא נוטל וכו'. כך למשל, אצל מטופל הסובל ממחלות כליה או כבד, קיימות מגבלות בנוגע לאפשרות ליטול תרופות מסויימות שכן אלו עלולות להחמיר את תפקוד הכליות או הכבד. מאחר והמטופל אינו יודע בהכרח מהו המידע הרלוונטי, החובה לשאול את השאלות המתאימות והנכונות ולסקור את התיק הרפואי כולל תוצאות בדיקות מעבדה שנעשו למטופל, הינה של הרופא. רופא אשר אינו עורך תחקור מספיק יסודי, או לא בודק את תיקו הרפואי של המטופל במחשב טרם הנפקת מרשם, אינו מבצע את חובתו ועלול לגרום למטופל נזק.
  2. מתן מינון שגוי – יש חשיבות רבה למינון של התרופה אשר ניתנת. מינונים שאינם מתאימים – מינון יתר, כמו גם מינון חסר – עלולים לגרום לנזק רב לבריאות המטופל.
  3. כשל במתן הוראות והסברים – יש חשיבות רבה למתן הוראות מתאימות למטופל כיצד להשתמש בתרופה, מתן הסברים על תופעות לוואי שעלולות להתרחש ומה עליו לעשות. במידה ולא ניתנים הסברים רלוונטים, מדובר ברשלנות של המטפל. כמו כן, לצורך קבלת הסכמה מדעת לטיפול בתרופה, על הרופא להסביר למטופל על היתרונות שבשימוש בתרופה, חשיבותה לפתרון הבעיה אך גם על תופעות לוואי בלתי רצויות שעלולות להתרחש כתוצאה מהשימוש בתרופה.
  4. אי ביצוע ניטור ומעקב – קיימות תרופות אשר קיימת חובה לערוך בדיקות מעבדה מתאימות או בדיקות אחרות, זמן מה לאחר התחלת השימוש בהם כדי לנטר את ההשפעה שלהם ולשלול תופעות לוואי לא רצויות – כך למשל, אחרי התחלת שימוש בריאקוטן או בקלקסן, חובה לעשות בדיקות דם למעקב.
  5. אי מתן תרופה חיונית – גם אי מתן תרופה חיונית במועד, עלולה לקפח חיים או לגרום לנזק בלתי הפיך. כך למשל, אי מתן אספירין למטופל המתלונן בפני הרופא על תופעות המחשידות כתעוקת חזה בלתי יציבה, בנסיבות המתאימות, טרם העברתו לחדר מיון, או אי מתן תרופה בשם TPA לאדם המציג סימנים של אירוע מוחי ומגיע לחדר המיון בתוך זמן קצר מתחילת התסמינים, עלולות להימצא כרשלנות רפואית.

מתן תרופות באשפוז

בנייר העמדה שהוציא משרד הבריאות שהוזכר קודם לכן, מועלית התיאוריה כי "תאונה" במתן תרופה, אינה תוצאת מעשה של אדם אחד בלבד, וכמעט תמיד היא תוצאה הקשורה למספר רב של גורמים שהיו מעורבים בהתפתחות הטעות ועל כן יש לנקוט בגישה מערכתית.

המלצות משרד הבריאות, על מנת למנוע טיפול רפואי רשלני בהקשר של מתן תרופות במהלך אשפוז, הינן להטמיע את המערך של הרוקחות בבית החולים כחלק בלתי נפרד מהטיפול בחולה, לשתף את הרוקחים בישיבות צוות, לקבוע כי מחובתם לעדכן את רופאי המחלקה בנושאים רלוונטים, להקפיד ולדאוג לארגון ויצירת סדר מופתי בחדרי/ארונות התרופות במחלקה, מתוך מחשבה למנוע טעויות בין תרופות עם שמות דומים, עם אריזות דומות, בין מינוני תרופות שונים ולסמן תרופות מסוכנות.

עוד הומלץ לדאוג להדרכות של הצוות הרפואי והסיעודי, במחלקה ולדאוג לרמת ידע גבוהה והתעדכנות בנוגע לתרופות השונות.

מעבר לכך, ניתנו הוראות מיוחדות בנוגע לתרופות "בנות סיכון", שהינן תרופות שעלולות לגרום נזק למטופל גם אם הן ניתנות על פי הכללים וההנחיות. ההנחיה הראשונית הינה ליצור רשימה מוגדרת ולסמן תרופות "בנות סיכון", על מנת שתינתן להן ההתייחסות המתאימה ומידת הזהירות הראויה ע"י אנשי הצוות, וכן נקבעו כללי זהירות והנחיות לגבי ההיבטים המהותיים והטכניים של הנפקתן ומתן התרופות למטופל.

אחריות גורמים נוספים – רוקחים ויצרני/יבואני תרופות

רשלנות במתן תרופה יכולה להיות בעקבות רשלנות מטפל, אך עלולה להיות רשלנות גם של רוקח המספק תרופה שגויה, או במינון שאינו מתאים, או תרופה פגת תוקף או שהוא מרכיב תרופה הדורשת הכנה, בצורה שגויה. גם הרוקח נדרש לתת למטופל הסברים מתאימים לגבי אופן השימוש בתרופה.

על רוקח חלות חובות זהירות עצמאיות ובכל מקרה בו הוא מתרשם כי המרשם אינו נכון או מסוכן, עליו לערוך בירור עצמאי מיוזמתו, אל מול הרופא המטפל וכל גורם רלוונטי אחר, בטרם הנפקתה לחולה.

כמובן שיכולה להיות רשלנות גם מצד יצרנית או יבואנית של התרופה, שעלולה להתבטא בחוסר מעקב או מעקב לקוי, אחר הוראות בטיחות חדשות שמתפרסמות בעולם לגבי התרופה, אי עדכון עלון התרופה לצרכן או העלון התרופה לרופא, אי ידוע ציבור המטופלים או ציבור הרופאים בדבר החלפת חומרים ורכיבים בתרופה (כפי שנטען שהיה במקרה של תרופת האלטרוקסין) וכו'.

משרדנו מטפל בימים אלה בתביעה שהגשנו בשם אלמן של אישה בת 50, אשר נטלה תרופה לצורך הכנה לבדיקת קולונוסקופיה שגרתית. בעלון לצרכן שצורף לתרופה, נכתב כי במהלך נטילת התרופה, יש לצרוך כמות רבה של נוזלים צלולים, "עדיף מים". האישה נטלה את התרופה, בהתאם להוראות העלון. בהמשך, לאחר שטעתה והקדימה את נטילת המנה השניה של התרופה, התקשרה למכון הגסטרו של קופה"ח, ודיווחה על נטילת המנה השנייה בשעה מוקדמת מהדרוש וביקשה הנחיות. במכון הגסטרו נאמר לה "לא נורא", ורק לשתות "הרבה מים". וכך עשתה. בשעות העוקבות, חלה החמרה במצבה הכללי, והיא התקשרה ושוחחה שוב עם אחות במוקד האחיות של קופ"ח, אשר אישרה את ההנחיה לשתות הרבה מים.

שעה לאחר אותה שיחה, האישה התמוטטה בביתה עקב דום לב, וכעבור מספר ימים נקבע מותה בבי"ח. נמצא כי דום הלב נגרם כתוצאה מירידה קיצונית ברמת המלחים בדמה.

לאחר שהעמקנו, חקרנו ובדקנו את כל ההיבטים הרפואיים והעובדתיים של מקרה עצוב זה, הגשנו תביעה בה טענו כי הייתה שרשרת של כשלים ומחדלים ורשלנות רפואית במתן תרופה– הן של היבואנית של התרופה, הן של משרד הבריאות אשר לא פיקח כראוי אחר עבודת יבואנית התרופה ולא מילא את תפקידיו כהלכה, והן של קופת החולים שעובדיה לא היו מעודכנים כנדרש בנוגע להנחיות השימוש בתרופה ובפעולות אותן יש לנקוט במקרה של נטילת מינון יתר. זאת מאחר והסתבר לנו כי כבר שנים קודם למקרה זה, התפרסמו המלצות ע"י רשויות בריאות של מדינות מוכרות ושל ארגון הבריאות העולמי המזהירות מפני שתית מים בלבד, במקביל לשימוש בתרופה, עקב הסכנה שבירידת רמת המלחים בגוף. מסיבה זו, עלוני התרופה במדינות כגון קנדה ובריטניה, שונו בהתאם. בארץ, לעומת זאת, לא עודכנו בזמן אמת העלונים בהתאם לפרסומים עולמיים אלו, ויתרה מכך, בעלון לצרכן ניתנה ההנחיה ההפוכה והמסוכנת – להעדיף שתית מים. גם רופאי ואחיות קופת החולים, לא היו מעודכנים בהוראות הבטיחות החדשות בנוגע לתרופה – למרות שבאותו מועד כבר התעדכן ופורסם העלון לרופא שכלל את האזהרה החדשה – ונתנו למנוחה את ההוראות ההפוכות מאלו שאמורות היו להינתן – ובך תרמו תרומה מכרעת לפטירתה. תביעה זו תלויה ועומדת ואנו נעדכן בהתפתחויות.

לסיכום, תרופות הינן חיוניות ומצילות חיים, וקשה לדמיין את עולם הרפואה בלעדיהן. יחד עם זאת, רשלנות במתן תרופה עלולה לגבות חיים או לגרום לנזקים בלתי הפיכים, ועל כן יש לנקוט בכל האמצעים המערכתיים, כולל יצירת מערכות בקרה וגיבוי ושימוש בביג דאטה, על מנת למנוע טעויות שעלולות להיות קטלניות. כמו כן, מצופה ממשרד הבריאות, האמון על בריאות הציבור, למלא בצורה רצינית ונמרצת את פעולות הפיקוח על יצרניות ויבואניות תרופה, אשר מונחות גם משיקולים כלכליים.

אמנם החובה לדאוג שלא תהיה טעות במתן תרופה הינה על הגורם המטפל, אולם אנו ממליצים גם למטופלים לא להתבייש, לשאול שאלות לגבי תרופות במקרים בהם יש להם חוסר בהירות, לבקש לבדוק שוב את התאמת התרופה אם יש להם ספק, לחלוק עם הרופא מידע שנראה להם רלוונטי לשימוש בתרופה ולדווח לרופאים ללא דיחוי על כל תופעות לוואי לא רצויות.

 

 

 

 

ייעוץ רשלנות רפואית
צרו עמנו קשר לקבלת ייעוץ משפטי ללא עלות »
מענה תוך 24 שעות • 100% דיסקרטיות