צרו קשר
★ ★ ★ ★ ★ 32 לקוחות דירגו אותנו 5 מתוך 5. קראו מה היה להם לומר

במהלך השנים נרשם על שם משרדנו מספר לא קטן של פסקי דין תקדימיים בתביעות רשלנות רפואית בפרט, ובתביעות נזיקין וביטוח בכלל.

ההלכות שנקבעו בכל אחד מפסקי הדין הנ"ל חרגו מגבולות הזכייה הפרטנית של הלקוחות שיוצגו על ידנו, וחוללו שינוי במצב המשפטי (ויש לקוות הרפואי) של לקוחות מטופלים רבים ונוספים.

פסקי הדין התקדימיים של המשרד

ביה"ח חויב לשלם 1.4 מיליון ש"ח עבור פטירת עובר בשבוע 39

עו"ד אבי שמואלי

תביעה שהוגשה על ידנו בשמם של בני זוג לא נשואים שהליך הריון משותף שבו החלו, באמצעות תהליך הפריה חוץ גופית, הסתיים בפטירה עוברית בשבוע 39. הפטירה התרחשה בתוך מיומיים לאחר שהאם הגיעה לביקורת ושוחררה מהמיון המיילדותי בביה"ח איכילוב.

בפסה"ד נמצאה רשלנות רפואית בהתנהלות צוות חדר המיון שבדק ושיחרר את האם יומיים לפני הפטירה העוברית. נקבע כי בניגוד למתחייב לא בוצעה לאם בדיקת אולטרא סאונד בעת ביקורה במיון. עוד נפסק כי הרופא שהורה על שיחרורה מהמיון עשה כן מבלי שידע על כך שהיא התלוננה בהגעתה על הפחתה בתנועות עובר, תוך שהוא נוהג בענין זה באופן "רוטיני" ולא מביא בשיקוליו את משמעותה של תלונה כאמור, וכן את גילה המבוגר יחסית של האם שהגביר את הסיכון לפטירה עוברית בשלב זה.

במסגרת הפיצוי שנפסק לבני הזוג הובאה בחשבון העובדה כי העוברית שנפטרה היתה בתה היחידה של האם, וכי היא לא הצליחה לחזור ולהרות לאחר מכן ונזקקה לתרומת ביצית ופונדקאות כדי להביא לעולם ילדים נוספים.

פסה"ד ניתן ב-13.3.18 ע"י השופט רמזי חדיד (סגן נשיא) בת.א 24343-06-14 פלונית ואח' נ' מדינת ישראל.

תקדים: 1.1 מיליון ש"ח פיצוי בגין תסמונת אשרמן

עו"ד אבי שמואלי

מדובר בתביעה שהגשנו בשמה של יולדת שהפכה עקרה בעקבות תסמונת אשרמן שנוצרה עקב גרידה שבוצעה לה בביה"ח רמב"ם 6 שבועות לאחר שילדה שם ניתוח קיסרי את בתה הבכורה. בעקבות האמור הנ"ל נזקקה להליך פונדקאות כדי להביא לעולם זוג תאומים.

בפסה"ד נקבע כי הרשלנות הרפואית החלה כבר בניתוח הקיסרי, והתבטאה בכך שבסיומו לא בוצעה בדיקה של שלמות השליה, בנוסף לבדיקת חלל הרחם, מה שהוביל לכך שכבר במועד הניתוח לא אובחן שברחם נותרה שארית שליה.

לצד האמור נקבע כי אף בביצוע הגרידה, 6 שבועות לאחר מכן, היה בנסיבות הענין משום רשלנות רפואית. כך, משום שידוע שביצוע גרידה בנסיבות כנ"ל כרוך בסיכון מוגבר ליצירת תסמונת אשרמן, לפי שבמקרה זה לא היה כל צורך דחוף לבצע גרידה, ובשל כך שבנסיבות המקרה ניתן וצריך היה לשקול חלופות בטוחות יותר, ובפרט את החלופה של הסטרוסקופיה.

הסכום הכולל שנפסק לטובת היולדת במקרה זה הועמד על כ-1.0 מליון ₪ . בסכום זה נכלל החזר הוצאות הליך פונדקאות בסך תקדימי של 300,000 ₪, והצהרה כי היולדת תהא זכאית מביה"ח שיפוי + שכ"ט בגין כל הוצאות שתהיינה לה עבור הליך פונדקאות נוסף.

פסה"ד ניתן ב 2.8.17 ע"י השופט אהרון שדה בת.א 24998-09-14 פלונית נ' מדינת ישראל, והסכום הסופי של הפיצוי נקבע ב בע"א 3849-10-17.

3.1 מיליון ש"ח פיצוי בגין קרע דרגה 4 בעקבות לידת מלקחיים

עו"ד אבי שמואלי

תביעה זו הוגשה על ידנו בשם יולדת שסבלה מקרע דרגה 4 כתוצאה מלידת מלקחיים שבוצעה בביה"ח הדסה לאחר למעלה מ-3 שעות כאשר ראש העובר במצג עורף לאחור.

בפסה"ד נקבע שהקרע נגרם עקב רשלנות רפואית של הצוות המיילדותי במהלך ביצוע הלידה עצמה, וכי ע"י ניהול זהיר יותר של הלידה ניתן וצריך היה למונעו.

כן נקבע בפסה"ד כי גם תיקונו של הקרע לא נעשה כנדרש, וכי בהתחשב בחומרה ובהשלכות האפשריות של קרע כנ"ל, לצורך תיקונו צריך היה לנסות ולאתר מנתח מיומן בניתוחים מסוג זה (עדיף כירורג קולורקטלי), ולא להשאיר מלאכה זו למתמחה מחוסר כל נסיון בתיקון קרעים קשים כנ"ל.

סכום הפיצוי הכולל שנפסק ליולדת בתיק זה הגיע לסך תקדימי של כ-3.1 מליון ₪. זו סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק עד היום בישראל בתיק קרע מיילדותי.

פסה"ד ניתן ב-8.10.14 ע"י השופטת עירית כהן בת.א 11230-08-12 אלמונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה. ערעורה של הדסה על פסה"ד הנ"ל נדחה.

העוברית נפטרה יום לאחר שהאם שוחררה מבית החולים

עו"ד אבי שמואלי

מדובר בתביעה שהגשנו בשם בני זוג צעירים שהריונם הראשון הסתיים בפטירה עוברית בשבוע 33 להריון, זמן קצר שיחרורה של האם מאשפוז בן שבוע ביחידה להריון בסיכון ביה"ח רמב"ם.

אשפוזה של האם בביה"ח החל כבר בשבוע 31+ להריונה בעקבות כולסטזיס הריוני שהתבטא בגירודים והפרעה בתפקודי הכבד בבדיקות דם שבוצעו לה. במהלך אשפוזה נעשה מעקב קפדני ותכוף אחר מצב העוברית שברחמה, כולל ניטור שבוצע מס' פעמים מידי יום. בתום 7 ימים של אשפוז, ולאחר שתופעת הגרודים התמתנה בעקבות טיפול תרופתי, האם שוחררה מביה"ח לביתה, עם הנחיה להגיע למרפאת הריון פעם בשבוע. בפועל, היא חזרה על דעת עצמה למיון ביה"ח בחלוף יומיים בשל חוסר תנועות עובר ואז התברר כי העוברית נפטרה בינתיים בתוך הרחם.

בפסה"ד נקבע כי רשלנות ביה"ח התבטאה בכך ששיחרר את האם לביתה, למרות שמצבה חייב להשאיר אותה במסגרת אשפוז כדי לעקוב מקרוב אחר מצב העוברית שנמצאה בסיכון עקב הכולסטזיס ההריוני. כן נקבע בפסה"ד כי הסטנדרט הרפואי ששימש את ביה"ח בהחלטתו לאשפז ולהשגיח על האם משך 7 ימים, צריך היה לשמש אף להמשך.
להורים נפסק פיצוי בסך כולל של כ-850,000 ₪, ובמסגרתו נלקחה בחשבון העובדה כי עד למועד פסה"ד בני הזוג הספיקו להביא לעולם שתי בנות נוספות.

פסה"ד ניתן ב4.6.13 ע"י השופטת נסרין עדוי בת.א 3590-02-11, כאשר סכום הפיצוי הסופי נקבע במסגרת ע"א 2144-09-13.

ייעוץ רשלנות רפואית
צרו עמנו קשר לקבלת ייעוץ משפטי ללא עלות »
מענה תוך 24 שעות • 100% דיסקרטיות

פיצוי בסך 1.8 מליון ₪ עבור רשלנות רפואית של רופאת משפחה

תביעה זו הוגשה על ידנו בשם נערה שבסמוך לאחר עלייתה לישראל פנתה לרופאת משפחה בקופ"ח כללית והתלוננה על תסמינים שונים שכללו חום שנמשך זה חודש וחצי, חולשה ובחילות והקאות. תסמינים אלו נבעו, כך התברר בדיעבד, מדלקת במסתם הלב (אנדוקרדיטיס). בפועל, בשל דרך התנהלותה של רופאת המשפחה, הנערה הופנתה לביה"ח רק כחודש מאוחר יותר, ויום לאחר הפנייתה לקתה בארוע מוחי כתוצאה מקריש דם שנזרק למוח ממסתם לבה.

בפסה"ד נקבע כי רשלנות רפואית בהתנהלות רופאת המשפחה גרמה לעיכוב באבחנה ובטיפול של המחלה, וכי הרופאה לא הלכה "צעד אחר צעד" עד לאבחנת המחלה או להפניה לביה"ח, כפי הנדרש מרופא משפחה סביר.

הסכום שנפסק לטובת הנערה, לאחר הליך ערעור לביהמ"ש העליון, הועמד על כ-1.8 מליון ₪ (ת.א 959/00 אבילפזוב נ' קופ"ח כללית; ע"א 2493/07 3169/07 קופ"ח כללית נ' אבילפזוב).

פיצוי בסך 3.1 מליון ₪ לחותר קיאק שנפגע מאופנוע ים בירקון

בתביעה זו ייצגנו בחור צעיר שנפגע במהלך חתירה בקיאק בירקון ע"י אופנוע ים שנסע בירקון באופן מנוגד לחוק.

יחודו של פס"ד זה בכך שלצד האחריות שהוטלה על רוכב אופנוע הים, ביהמ"ש הטיל את האחריות לתאונה, ביחד ולחוד, גם על שורה של גופים ציבוריים, ובהם עיריית תל אביב, משטרת ישראל, ורשות נחל הירקון, שנמנעו ברשלנות מלנקוט פעולות מקדימות למיגור תופעת כניסת אופנועי הים לירקון.

הסכום הכולל שנפסק לטובת התובע הועמד ע"ס של כ3.1 מליון ₪, והוא כלל בתוכו רכיב של אובדן השתכרות לעתיד שביטא את העובדה שהתובע התקבל לפני התאונה ללימודי משפטים באוניברסיטה, וכי הפגיעה הקוגניטיבית שנגרמה לו בתאונה מנעה ממנו עיסוק כאמור.

פסה"ד ניתן ב 1.5.17 ע"י השופטת לימור רייך בת.א 37821-03-12 א.מ נ' רפעת מטר ואח', והוא אושרר בע"א 54561-06-17.

הלכת דוביצקי – ביהמ"ש העליון הכריע שבתביעות של עזבון ותלויים אין להסתפק עוד בפסיקת "הגבוה מבין השניים"

מדובר בפס"ד תקדימי שניתן ע"י ביהמ"ש העליון בערעור שהגשנו בשם האלמנה ויורשת של אדם שנהרג בתאונת דרכים.

טענות הערעור כוונו להלכה שנהגה והגבילה את הפיצוי שיכול היה התלוי והיורש לתבוע במקרה כנ"ל לזה המגיע לו כתלוי או לזה המגיע לו כיורש, לפי הגבוה מבין השניים.

בפסה"ד נקבעה הלכה חדשה ולפיה כאשר התלוי במנוח הוא גם יורש עזבונו, יש לאפשר לו לקבל, במצטבר, הן את רכיבי הפיצוי המגיעים לו כתלוי והן את אלו המגיעים לו כיורש עזבון המנוח, ובלבד שלא יינתן פיצוי כפול בגין אותו רכיב.

הלכה תקדימית זו הגדילה בפועל את סכומי הפיצוי שניתנים ליורשים ולתלויים בתביעות כנ"ל.
פסה"ד ניתן ע"י ביהמ"ש העליון ב 1.6.2008 (ע"א 2739/06 עזבון המנוח דוביצקי ואח' נ' רזקאללה ואח').

חברת הביטוח מגדל חויבה לפרוע משכנתא במאות אלפי שקלים במסגרת פוליסת ביטוח חיים

התביעה במקרה זה הוגשה על ידינו כנגד חב' הביטוח מגדל שסרבה לפרוע הלוואת משכנתא של אשה שנפטרה, וזאת למרות פוליסת ביטוח חיים שנעשתה לטובת הענין מס' שנים קודם לפטירה.

סירובה של חב' מגדל לקיים את פוליסת ביטוח החיים, ולפרוע את הלוואת המשכנתא, נסמך על הטענה כי האשה הסתירה, בעת כריתת חוזה הביטוח, שהיתה חולה בסכרת ולחץ דם, וכי אילו חב' הביטוח היתה יודעת זאת מראש, היא היתה נמנעת מלבטחה.

פסה"ד קיבל את התביעה, וחייב את חב' מגדל לפרוע את הלוואת המשכנתא במלואה. בהקשר זה נקבע כי מאחר שעברו למעלה מ-3 שנים ממועד כריתת חוזה הביטוח ועד לפטירה, הטענה היחידה שיכולה היתה לפטור את חב' הביטוח מחבותה הינה כי האשה הסתירה את שהסתירה בכוונת מרמה. ואולם, טענה כאמור, כך נקבע, לא נטענה ע"י חב' הביטוח, וודאי שלא הוכחה.

פסה"ד ניתן ב-7.11.02 ע"י השופט שלמה לבנוני בת.א 54561-06-17 עזבון מינץ אליאונורה ואח' נ' מגדל חב' לביטוח.